איספנדות
עיין למרן בב”י (סי’ ש”א) בשם הר”ן שגם דברים שאנו מסופקים אם הם מועילים או לא מותרים, ואין חשש משום דרכי האמורי, אא”כ ידענו שאינם מועילים. וכן דעתו בשלחן ערוך (שם סעיף כ”ז). ומכל מקום יש לבדוק שבלחש אין איזה דבר שקשור לעבודה זרה.
יש הנוהגים, אחר שאומר/ים הכהן/ים "שלום", מייד אחר שיענו "אמן", לומר "אתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום". האם יש לתקן ללשון הכתוב ולומר "ואתה שלום" וכו'?
לא כ”כ מוכרח לשנות את מנהגם, אך אם אין זה מנהג ברור לומר בלא ו’ עדיף יותר לומר עם ו’ כלשון הפסוק.