
שלום הרב א. יש קהלה גדולה ג'רבאית בחו''ל (לא בג'רבא), שהרב זצ''ל שם היה מאוד מקפיד שנשמור על המנהגים. וכן בנו עכשיו שממלא מקומו אחריו. ושאלתי היא האם אפשר להורות לבני הקהלה לגבי המנהג שיולדת בת ממתינה ששים וחמשה ימים, שאם קשה להם ויצא שכרם בהפסדם מצוה שיעשו התרה וכמ''ש מרן רה''י שליט''א בהערותיו לברית כהונה. למרות שהמרא דאתרא הנ''ל מקפיד מאד שלא לזוז מהמנהגים? וכן אותה שאלה למדריכי חתנים וכלות השייכים לקהלה זו האם מותר להם ללמד להם כן? ב. עוד שאלה בענין זה, האם חתן מקהלה זו מותר לו להתחיל לקיים הלכות נדה בלי לשמור על מנהגי ג'רבא, בלא התרה? ומה הדין לגבי המנהג שצריכים לכבס כל הבגדים והמצעים שהשתמשה בימי נדותה, שכפי הנשמע בג'רבא עדיין מקיימים את זה כהלכה פסוקה, אבל כאן בני הקהלה הג'רבאית לא מקיימים את זה מלבד ההורים שבאו מג'רבא שממשיכים לנהוג כן גם כאן, האם צריכים הבנים התרה בגלל שאינם מקיימים מנהג אבותיהם? (כי לא שמענו מי שעשה התרה בזה). ג. וכן לגבי מנהג זה של כיבוס, האם מותר למדריכים השייכים לקהלה זו שלא ללמד להם מנהג זה, ושכיום אין מי שנוהג כן מלבד ההורים, כדי שתקפיד בעיקר?
הרב רזיאל כהן
א) דברי מרן ראש הישיבה בהקדמתו לברית כהונה אינם ענין לנדון דידן. מרן נר”ו מדבר שם באלו שעלו לארץ ישראל, ומדינא בטלו מאליהם כל החומרות שנהגו בהם בג’רבא. אבל בנדון שלכם שיש לכם קהילה מסודרת בחו”ל שכבר נהגה במנהגים להחמיר, אין לבטלם כלאחר יד, אם יש חשש מכשול אצלכם בהמתנת מ’ וס”ה, יש להוועץ עם הרב כדי לבטלם (תראו לו מה שהביא בהקדמה הנ”ל משו”ת הרא”ש כלל נ”ה סי’ יו”ד).
ב-ג) אם מתחילת ייסוד הקהלה כבר הפסיקו הבנים לנהוג בחומרת הכיבוס, נראה שאין צריכים המדריכים ללמד את הנכדים על חומרה זו.