תענית ביום האזכרה אשר חל בשבת
העליה לקבר לפני שבת (ספר “יקרא דחיי” סי’ י”ב אות כ”ד).
ושם כתב שהטעם הוא להקדים את התפילה והצדקה לפני יום הזכרון – לזכותו של הנפטר, ולפ”ז הוא הדין שיש להקדים את הצום.
בשו"ע יו"ד (סימן של"ח סעי' א') מבואר שאומרים לשכיב מרע התוודה וכו', אבל תחילה מוציאים עם הארץ או נשים, שלא ישמעו ענין וידוי החולה ויבכו וישברו לבו. האם לאשה השוכבת על ערש דוי מותר לומר התוודי וכו'?
אם היא אשה חזקה בנפשה – שתתוודה, ואדרבא תאריך ימים ושנים טובות.
(השו”ת מתוך עלון פניני הפרשה מספר 1112).