האם שייך היזק ראיה בברכת האילנות

אין צורך. הכלל במקרים כאלו שאומדים דעת בעל הבית. וודאי אין כוונתו להטריח עד כדי כך את עובדיו (כמו שאף אחד לא מצריך את העובד לקחת איתו את המחשב למטבחון וכדו’).

1. מה זה משנה אם גונב נסיעה שלמה או חצי נסיעה, אם הבעלים לא מסכימים הדבר אסור.

2. כמדומה שמסכימים רק ילד או שניים, תשאלו מישהו מהחברה כי יש ללכת אחר דעת בעלים.

3. אין דבר כזה, גם חברה של גוים אסור לגזול. מה שכן הוא רק היכן שהמדינה חייבת לו כסף באופנים מסוימים והכסף של הנסיעות הולך למדינה וגם בזה אין להקל בדרך קבע, כי גם החברה מפסידה מזה רווחים מסוימים אם הרבה לא יתקפו באופן קבוע. ואכמ”ל.

4. אם הבעלים לא מסכימים אסור. ואם זה רק חד פעמי יש מקום להקל, בפרט אם הוא בחור ישיבה או אברך כולל. ואכמ”ל.

5. דעת הבעלים שישלמו בתחילת הנסיעה. לא חייבים לרוץ מיד, אלא בהזדמנות הראשונה. לעיתים יש שם תור וכיוצ”ב או שזו אשה עם עגלה שמחכה עד שתסדר את העגלה וכל כיוצ”ב.

אין צריך לשאול. שחז”ל אמרו אסור לעמוד על שדה חברו בשעה שעומדת בקמותיה. וכאן יש רק לבלוב ופריחת האילנות. וכ”פ בספר מעשה חמד (פ”ג סמ”ד) ובפרח מטה אהרן (סעיף לז).

באמת אם יש חשש שהאדם לא מסכים, יש חשש גזל כמ”ש האחרונים. וכדאי שתבקש מאדם אחר שיבקש ממנו מחילה או שתשלח לו מכתב וכיוצ”ב.

יש בדבר כמה פרטים. ועדיף לברר בעל פה בפרוט על מקרה זה. וכל מקרה לגופו. אך באופן כללי צריך לדעת שאין גזול גם מגויים וכל שכן מיהודים.

בכל היוצא בזה צריך לאמוד דעתו של בעל הבית וכדאי לנסות להתעמק ולחשוב על כך, ולכאורה מסתבר שכל מי שמוכיח לו שעומד בכל הקריטריונים שהציב, ראשי הוא לקבל מלגה, ומה שיש כסף בצד אין זה הכרח שאין אתם צריכים לסיוע בפרט שעדיין הוצאות החתונה וכו’ לפניכם.

אין חיוב לחזור על התורמים, וכך נהוג בכמה ספרים.

_{(השו”ת מתוך עלון פניני הפרשה מספר 1113).}

בפשטות הכל צריך להיות כמנהג המדינה במקרים כאלה. בפשטות נראה דאף שהביטול נעשה מחמת אונס חייב דהשוכר צריך להודיע כדי זמן שיוכל בעל המלון שיושכר החדר, ואם באמת מצא שוכר אחר, בעל המלון צריך להחזיר הכסף לאותו אדם (ע’ בש”ע סי’ שי”ב ס”ז). וכן מבואר בסי’ שי”א גבי ספינה זו ויין זה וכו’ דמבואר דאין השוכר נפטר בטענת אונס. כ”נ לפו”ר.

בחו”מ שו”ע (סי’ א’ ס”ב) מבואר דלשו”ע מגבין שבת וריפוי, ולהרמ”א לא נוהגים בזה רקהדיינים כופים שהחובל יפייס את הנחבל ולקנוס כפי הנראה להם.

וצריך לברר בבתי דין המנהג כיום.

לא נשתנה הדין. גם בימינו יש להלוות בעדים או לקחת פתק בכתב יד – אלא אם כן מוכן המלוה למחול על ההלוואה.

_{(השו”ת מתוך עלון פניני הפרשה מספר 1106).}