מאמרים
ראשית, שאלת השואל אינה מבוררת דיה. אם כוונתו
זה לשון מרן בש"ע יו"ד (סימן רמ"ו סט"ו):
לא מברכים. ובכל זאת ללכת (ואפילו על טיפה
כיון שהפסוק מדבר בגאולה העתידה שאז יצחק יקרֵא
א) האבילות מסתיימת אחר י"ב חודש, ורק לענין
יש בזה מחלוקת, יש אומרים שברכתו עצי בשמים
בגמרא בשבת (קז:) התירו כיוון שאינם פרים ורבים.
א) פסק זמן וכיף כיף גרועים יותר, ששם
אם יש לך כאב שיניים א"צ לצום, ואם
יעויין בשו"ת יביע אומר ח"ב (סימן ז) שכתב
מן הדין מותר היות ולא שייכת בהם ברכת
ברכת אשר יצר אינה על הנטילה אלא הודאה.
לספדים מותר, לאשכנזים אסור לכתחילה ורק בהפסד מרובה
קורנפלקס ברכתו בורא פרי האדמה כי הוא עשוי
מבואר בשלחן ערוך (סימן נג סעיף ד) שאסור
ברכת על מצות תפלין דוקא במי שאין לו
נראה שצריך לחזור ולקדש שנית ולברך שוב בורא
בני אשכנז נהגו שכל אחת מברכת (מור"ם בהג"ה
אינני מכיר את המופלתה, אבל שאלתי ואמרו לי
מברכת מחוץ למקוה. וכן מורים לכל החתנים בישיבה.
אפשר ללכת לישון ולכששתקום בצהריים תאמר "מודה אני"
לפני ראש חודש. אין ברכת "שהחיינו" על אוטו
יין או מיץ ענבים שעברו פיסטור, פסק מרן
מעולם לא הבנתי ולא התכוונתי לומר כל תפלת
1. כיון שלמעשה אסור לרכוב באופנים הרי הם
כלי נגישות