מאמרים
בגמרא סוטה איתא שאחר החורבן העולם עומד בזכות
1) מותר כי בזמן קדום לא נהגו ברחיצה
הטעם שאין דנים בתשלומי צער ובושת וכן נזק
השאלה היא גם לגבי שבת שהרי אין הבדל
א) כמדומה מספר מועד לכל חי. ב) תפלה
הטעם הוא משום שפעמים שאין ידיו נקיות כגון
א) זו סגולה בעלמא. ב) היו שפחות שיצאו
איך ניכר החורבן עם טפטים?
זו הבעיה (וכן וערפכם בפרשת עקב). לכן אבא
מרן הגאון רבי כלפון משה הכהן זצ"ל בספרו
1) "הפקר" זו מלה שמקורה בארמית (עיין בערוך
אינני יודע תבדוק באחרונים
בערבית אפשר להקל, כי אין שם ברכות לבטלה.
נראה שכיון שצריך לברך תחלה בורא נפשות יש
אינני יודע. ראה בשו"ת עשה לך רב להגרח"ד
א) אם הדביקו פרשה אחת לשניה כדי שיהיה
לא להרבות שיחה, לשאול מה שלומך מותר.
א) נראה שעל פצפוצי אורז אף שמצופים שוקולד,
בספר גאולי כהונה (להרה''ג ר' שושן כהן ז''ל)
אינני יודע מה הספק. מעולם לא שמענו שהיתה
לבקש רשותה וסליחתה, ובזכות זה גם היא תמצא
א) אשה חייבת בכבוד חמיה וחמותה כרצון בעלה
יש ספר חדש דקדוקי אביע''ה לר' אדיר עמרוצי
בודאי שמברכים. עיין ברכת ה' ח"ד (פ"ג סעיף
לא מול ההיכל אלא מן הצדדים.
כלי נגישות