דעת הגאון הרב דוד יוסף שליט”א | ראיה

וישמע משה ויפול על פניו (טז. ד)  

בפסוק שלפנינו מבואר כי חיוך – כן חיוך! – משיב נפש יותר מכוס חלב ביום שרב, מחמם לב יותר מכוס יין שרף ביום חורפי. איך אומר הפתגם? "חיוך לא עולה כסף אך שווה זהב".

השעה 11:00 בבוקר. השיעור בעיון כבר אמור להתחיל.

♦ חֹדֶשׁ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת ♦ סִימָן וְעֵזֶר לְכָל הַשָּׁנָה ♦ הִלְכוֹת חֹדֶשׁ אֱלוּל ♦ הַזְּמַן הַמֻּבְחָר לִסְלִיחוֹת ♦ שִׂימַת לֵב בְּנֻסַּח הַסְּלִיחוֹת ♦ מְלַמְּדִים וּשְׂכִירִים ♦ עֲדִיפוּת לִסְלִיחוֹת בְּמִנְיָן ♦ קְטָעִים בַּאֲרָמִית בְּיָחִיד ♦ ועוד ועוד

ארץ ישראל מכונה בתורה בכינוי הציורי “ארץ זבת

למה יעקב אבינו הלך ללמוד תורה ולא להתחתן

  לתועלת הצופים צירפנו בסוף וידאו בו מרן

הציץ הרב בשעונו והתנצל: "חפץ הייתי להסביר לך ברצון, אלא שזמני דוחק, נחפז אני אל הרופא!".

"מה קרה, רבי?" נחרד הלה. "לא משהו מיוחד" הרגיע הרב, "בני חולה, והרבנית לקחה אותו אל הרופא, הוא רשם לו תרופות, ואני הוריתי לה לבל תתן לו אותן!".

ואין הדבר פשוט כלל, וכמו שמסופר על רבי זושא מניאפולי שדרכו בקדש היתה לעשות המצוות בשמחה רבה, תוך התרגשות והתלהבות עצומה. במיוחד מחבב היה את מצות נטילת ארבעת המינים והדלקת נרות חנוכה, ובשעת עשייתן היה רוקד, מפזז ומכרכר וכל כולו להבת שלהבת יוקדת אש דת.

שנה אחת בליל חנוכה התלהט כל כך בעריכת נרות החנוכיה, עד שמגודל הדבקות נתקלה ידו בחנוכיה, וזו נפלה לארץ ונשפך שמנה.

הוא דבר שתלוי במציאות ולא משנה מה משנה

ברכה על שתיית יין שרף בסעודה | ברכה

ט"ו בשבט הוא יום ידוע בתפוצות ישראל כיום שמחה המנהג העיקרי שבו הוא אכילת פירות מינים ממינים שונים ~ אצל מי החל המנהג ומי "גנב" אותו ~ מה הטעם לאכילת פירות ביום זה ~ מכמה סוגי פירות נהגו לטעום ~ ועל שום מה נזכר הוא כיום שמחה.

רמזים בפסוקי פרשת והפטרת השבוע. ב. “בין אדם

בשמות צריך לבחור שם עם משמעות טובה ולפחות

“וְעִמָּכֶם תָּמוּת חָכְמָה” – אנשים שלא השכילו לגלות

אם הבשר עלול להשרף-המיקל לכבות יש לו על

זה נהנה וזה לא חסר| אדם הרואה דליקה

הסיבה לשריפות וההצתות שהיו בשבוע האחרון בכל הארץ

"ככתוב" משמעו הוא שאנחנו נקדיש כמו שכתוב על

לכבוד ידידי וחביבי ר' חיים שליט"א. לפי ברור