Menu

שאל את הרב

סינון אפס

רבנים

נושאים

עבור לשאלה מספר:

מאגר שו"ת (סה"כ 18255 שאלות)
המעניינים
אחרונים
הנצפים ביותר

מותר לומר סמאלה! כשילד נופל וכדומה?

בשם של הס"מ, האל"ף נשמעת ומתבטאת בצירי, ואילו שמאלה האל"ף נחה והלמ"ד דגושה, ופירושו (בתירגום חופשי) ה' יש מור אותך. ולא קרב זה אל זה. אם כי בבית אבא [א"ה: הגאון הרב רחמים מאזוז] נזהרים מלומר מלה זו מכיון שיש בה שם אלוהים בערבית

כלי בשרי שניתז עליו טיפות חלב רותח

אם מדובר בסיר מתכת שניתזו עליו כמה טיפות, כיון שהוא (הסיר) קר, לכן די לערות על מקום נפילת הטיפות של החלב, מים רותחין מקומקום חם. (ואם יכול להגעיל בקלות, עדיף להגעיל). ואם מדובר בכלי זכוכית, שאינו בולע כלל, לא צריך אפילו עירוי, אלא די בשטיפה, כדעת מרן השלחן ערוך שכלי זכוכית אינו בולע. ובכלי חרס, אין תקנה כלל.

כמו אוּכְתַבְתָּם. ועיין בספר לחם הבכורים (דף מ"ט ע"א) שהאריך להוכיח זה מכמה הוכחות. ע"ש. ועכ"פ כתב שם שכ"כ הרד"ק והראב"ע. ע"ש.

אופן כתיבת השמות יהושע ודוד

בדרך כלל מופיע "יהושע", "דוד", חוץ מפעמים בודדות שנכתב מלא ע"פ המסרה.

א) מהמלה אתה של תחילת הברכה ודאי לא קשה, כי היא מלרע. וכנראה כוונתך להמשך הברכה "מחיה מתים אַֽתָּה". אולם מצינו כיו"ב "עתה ידעתי כי ירא אלקים אַ֔תָּה (זקף קטון)" (מלרע והאל"ף פתח). וכן בסוף פרשת ויגש "אנשי נקנה היו עבדיך מנעורינו ועד עַ֔תָּה (זקף קטון)". והסיבה שבזקף קטון אין האל"ף משתנת לקמץ רק באתנח וסוף פסוק. וסימניך "כי אפ"ס (אתנח סוף פסוק) כָּסֶף". והכא נמי בברכה שמלת אתה אינה באתנח.
ב) לא הבנתי מה הספק, ודאי שמי שמבדיל בין דל"ת רפויה לדגושה צריך גם כאן להבדיל. ופשוט.

מ"ם דגושה במילים "המברך, המחדש" וכיוצא

אמנם הנטייה המקראית היא לא להדגיש את המ"ם לאחר ה"א הידיעה, אולם לדעת מרן ראש הישיבה שליט"א אין ללמוד מזה ככלל לכל המלים, כיון שיש פעמים שהיא מודגשת ולכן הולכים אחר רוב האותיות שלאחר ה"א הידיעה שהן מודגשות, חוץ ממה שראינו מלים דומות במקרא, כמו "הַמְלַמֵּד ידי לקרב" – "הַמְלַמֵד תורה לעמו ישראל". וכיוצא בזה אם הן מאותו בנין וניקוד. הַמְנַהֵג – כנראה בגלל שהיא לא כל כך דומה להַמְלַמֵּד (בגלל הה"א הגרונית) לכן הדגישו המ"ם. (אבל לפי זה צריך להדגיש את המ"ם של הַמְבָרֵךְ).

אופן קריאת תיבות "ויתן לך" בפרשה

במלה המחוברת במקף לא שייך מלעיל או מלרע, כי זה נחשב מלה אחת, רק לעמוד קצת ביו"ד ותו לא.

לכאורה אדרבא, אם מרן קרא את שניהם אותו דבר, מאי נפקא מינה מה הנוסחא הנכונה? הרי בין שניהם (וי"ו וב' רפויה) מבטאם שוה. וי"ל. ועכ"פ עיין בספר קושט אמרי אמת (עמ' טז-כה) להגאון ר' בנציון כהן זצ"ל שהאריך בזה להוכיח את מבטא הוי"ו מלמעלה מעשרה ראשונים. ע"ש. ושם הביא את ההוכחה הנ"ל ממרן, וכתב שבעל העיטור היה מצרפת, וכנראה שמבטאו היה שוה ל-V האנגלית, אבל מרן עצמו לא איירי שם בצורת המבטא הנכון של הוי"ו. עש"ב.

המילה "כל" בתפילת כל נדרי

לדעת מרן ראש הישיבה שליט"א אין הבדל בזה, והקריאה הנכונה גם בארמית בקמץ חטוף. (וכן בבדיקת חמץ – כָל – חמירא דאיכא ברשותי) וכמדומה שכל העולם נוהגים שם לקרוא בקמץ חטוף.

מלעיל נסוג אחור

המלה מלעיל כדין נסוג אחור.
+ טען עוד
לא מצאת את התשובה?
שלח שאלה לרב

שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×

יום חמישי בשבוע זה

דילוג לתוכן