Menu

שאל את הרב

סינון אפס

רבנים

נושאים

עבור לשאלה מספר:

מאגר שו"ת (סה"כ 17589 שאלות)
המעניינים
אחרונים
הנצפים ביותר

מותר לומר סמאלה! כשילד נופל וכדומה?

בשם של הס"מ, האל"ף נשמעת ומתבטאת בצירי, ואילו שמאלה האל"ף נחה והלמ"ד דגושה, ופירושו (בתירגום חופשי) ה' יש מור אותך. ולא קרב זה אל זה. אם כי בבית אבא [א"ה: הגאון הרב רחמים מאזוז] נזהרים מלומר מלה זו מכיון שיש בה שם אלוהים בערבית

כלי בשרי שניתז עליו טיפות חלב רותח

אם מדובר בסיר מתכת שניתזו עליו כמה טיפות, כיון שהוא (הסיר) קר, לכן די לערות על מקום נפילת הטיפות של החלב, מים רותחין מקומקום חם. (ואם יכול להגעיל בקלות, עדיף להגעיל). ואם מדובר בכלי זכוכית, שאינו בולע כלל, לא צריך אפילו עירוי, אלא די בשטיפה, כדעת מרן השלחן ערוך שכלי זכוכית אינו בולע. ובכלי חרס, אין תקנה כלל.

מלעיל נסוג אחור

המלה מלעיל כדין נסוג אחור.

א) המעמיד בעי"ן אינו גורם לשוא להיות נע (הַֽלְוִיִים). הלמ"ד בשוא נח למרות הגעיא (חוץ מאם הגעיא באה להשלים תנועה גדולה, כמו גְּנֻֽבְתִי יום (בראשית ל"א ט"ל). וע"ש בתיקון קוראים איש מצליח. ועוד כיו"ב. אמנם לאחר תנועה גדולה קשה. אבל התשובה פשוטה – מכיון שהמלה היא מלעיל (באופן קבוע, לאפוקי מלעיל שהוא נסוג אחור), אזי בטל הכלל של שוא שאחר תנועה גדולה, וכמו "קָרָא לָֽיְלָה" (בראשית א' ה'), שהיו"ד נקראת בשוא נח אע"פ שהלמ"ד בתנועה גדולה. וכן עוד רבים כאלו.
ב) איני יודע מנהג ג'רבא בזה, אבל בלוח השנה של הישיבה הדפיסו זמן עלות השחר לפי 72 דקות זמניות לפני הנץ החמה האסטרונומי, שהוא המדוייק ביותר.

המילה ״עולם״ זכר או נקבה

ישנם מלים שמשמשות גם בלשון זכר וגם בלשון נקבה, כמו חלונות – חלונים (ביחזקאל מ"ג), ויתכן שלשון המקרא לומר מלה זו בלשון זכר ולשון חכמים לומר בלשון נקבה.

מלעיל נסוג אחור

בכולן מלעיל כדין נסוג אחור.

א) בענין הפתח גנובה, הדבר ברור שיש לפניה אות נעלמת (שהרי שוֹמֵעַ על משקל זוֹכֵר, אוֹמֵר שׁוֹמֵר, אלא שקשה לבטא העי"ן שוֹמֵע, ולכן באה הפתח גנובה). ונחלקו בזה גדולי המדקדקים: יש מהם אומרים שצריך לומר שוֹמֵאַע (ראב"ע), ויש מהם אומרים שצ"ל שׁוֹמֵיַע. ועיין אריכות בזה בספר מנחת שי (בראשית א' ו'). הכלל הוא: בצירי וחיריק מוסיפים יו"ד, ובשורוק וחולם מוסיפים וי"ו (גבוֹוַה, יְהוֹשוּוַע). ועיין בכללי הקריאה שבתחילת סידור איש מצליח שהובא שם שכן נמצא בכי"ק הרמב"ם בפירוש המשנה במסכת שבת: "שֶׁיְּמָרֵיַח" (הניקוד שלי, אבל היו"ד במקור). וכן הבא"ח ע"ה כתב צפנח פעניח. ע"ש. ועיין שם עוד. (וכן שמעתי ממרן הגר"ע יוסף שליט"א בקריאת התורה ריַח ניחוַח. וכשספרתי זאת למרן ראש הישיבה שליט"א, אמר לי שכן כתוב בשו"ת יביע אומר. מצליח מאזוז).
ב) מפני שאלקים הוא מדת הדין.
ג) בצירי מאריכים יותר מפני שהיא תנועה גדולה, ובסגול – נחטף יותר מהר.
ובענין הקמץ – אכן מבטאו הנכון אמור להיות ממוצע בין פתח לחולם (קמץ – שקמוץ משניהם. כ"כ הראב"ע).

שינוי השם בצורת הכתיבה

על פי הפשט לא, ולפעמים יש בזה דרשה. (עיין בסנהדרין ד' ע"א ועוד)

כללי "נסוג אחור"

במלים המחוברות במקף אין בהן דין מלעיל או מלרע, כיון שהכל נחשב למלה אחת. א) ההטעמה מעל הנו"ן אינה קדמא רגילה, ולא מחשיבים אותה כטעם כלל. והראיה "שמר (קדמא)-לך (זקף קטון) את אשר אנכי" וגו' (שמות ל"ד י"א), שהקריאה "שמר" בקמץ חטוף ולא בקמץ רגיל, כמו שלכאורה היה צריך להיות אם הקדמא היתה נחשבת כטעם. ב) עומדים קצת במ"ם ותו לא.

עיין בספר לחם הבכורים (דף ל"ו ע"א) שכתב כן משם רוב המדקדקים. אמנם בע"ב שם העיר שהסימן הנ"ל היינו לקמץ בלבד, כי מצאנו "סֹלּוּ סֹלּוּ המסילה" וגו', "קנה וסוף קָמֵלּוּ", וכן עוד רבים. (ואע"פ שמצאנו גם "זעקת סדום ועמורה כי רָבָּה", "סתרי ומגיני אָתָּה" וכו', מ"מ דינם היה להיות בפתח, ובאו קמץ מפני הטעם המפסיק שבהם. אבל המלים שסימנם ל"ב אי"ש יבואו תמיד בקמץ גם בלא הפסק. ע"ש).

+ טען עוד
לא מצאת את התשובה?
שלח שאלה לרב

שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew
דילוג לתוכן