שאל את הרב

סירים וכלים בשריים ריקים, שעברו עליהם יותר מ24 שעות מזמן שבישלו בהם, וניתזו עליהם טיפות של חלב רותח בעודו על האש האם צריך להגעילם?

קראתי בספר דקדוקי אביע"ה של הרב אדיר עמרוצי שליט"א שכל שווא בראש מילה הוא שווא נע מלבד המילים "שְתֵּי" ו"שְתֵּים". שנכתבות בשווא "נע" אך נקראות בשווא "נח". ושבגלל זה יש דגש באות ת'. ורציתי לשאול: 1)בקשר למילים "שתי" שמופיעות בסידור ב"אביי מסדר סדר וכו'" מדוע שלא תכתבו אותן בשווא נח כדי שהציבור ידעו זאת או שתעשו כוכבית ותכתבו הערה למטה לקרוא בשווא נח, או בסוגריים ליד המילים? כיוון שאע"פ שיש דגש אנשים לא מבינים שזה בגלל שקוראים את השין בשווא נח. ובכללים של הסידור בהתחלה זה לא כתוב. ובדרך כלל רוב האנשים פשוט מסתכלים על ההדגשה של השוואים ולא חושבים על הכללים או שלא בקיאים בזה. וגם אני אם לא הייתי קונה את הספר הייתי ממשיך לקרוא בשווא נע.
2)ועוד שהוא כותב שם שיש שרוצים להסביר שקוראים אותן בשווא נח כדי להבדיל בינהן למילה שתי (מלשון לשתות).. ואינני מבין טעם זה כיוון שיש מילים שונות בתורה בעלות משמעויות שונות כתיבתן שונה אבל קריאתן דומה כמו:"בני" (מלשון בנים), "בנה" (מלשון לבנות),"לא"-"לו". ואם יש עניין לעשות הבדל אז למה לא במילים הללו? ואם אין עניין באלו אז למה לעשות הבדל בין שתייה למספר שתיים?
3)מה המקור שצריך לקרוא את המילים הללו בשווא נח?(לא צויין בספר)

האם יש כללים לגבי מין המילה בריבויי שבהרבה מקומות משתמשים גם בלשון זכר כמו "לדור דורים" וגם בלשון נקבה "לדורי דורות". ועוד דוג' "זאת הפעם עצם מעצמיי" (לשון זכר)לגבי יוסף כתוב "נשאו את עצמותיו" (לשון נקבה).

"שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך". לגבי המילה "תקח" - ראיתי שיש ספרים עם שתי געיות (תחת התי"ו ותחת הקו"ף), יש ספרים עם געיא אחד תחת התי"ו ויש ספרים (כגון הספרים של הישיבה) בלי געיא. מה שורש המחלוקת?

שלושה עשר עיקרים שאומרים בסוף התפילה סעיף יג, מה נכון לומר ....ושהמתים עתידים לחיות כפי שמובא בסידור "איש מצליח" או ....שהמתים עתידים להחיות כפי שמובא בלא מעט סידורים.

רציתי לשאול באיזה חק לישראל כדאי לקרא (שאין בו טעויות דקדוק) והאם יש מקום שאפשר לקרא בו את הערותיו והגהותיו של הרב על חק לישראל?

למה כתבתם בפרשת בראשית ד,כג את המילה האזנה עם אלף נחה בקורן האלף עם חטף פתח ?

"שתי תורים" בהנחה שתור הוא זכר אמור להיות כתוב "שני תורים" בלשון זכר, אם כן מה פשר הכתיבה המספרית בלשון נקבה?