שאל את הרב

אודות תפלה בנעליים ללא גרביים, מאחר ואין בזה פחיתות כבוד בזמננו, וכך רגילים אנשים לעמוד גם בפני נכבדים ורוזני ארץ, וגם אין הדבר בולט כלל שלובש הנעליים ללא גרביים, לפיכך אפשר להקל.

אין חיוב לתלות פרוכת על כל דלת שבהיכל. ורשאים לתלות פרוכת אחת על כל הדלתות. 

מרן ביאר טעמו בירחון אור תורה אדר ב’ תשע”א סי’ סו אות ג’.

לגבי הגמרא עם הפירוש – תלמד בפירוש שנוח לך. יש רבים מעידים על הגרי"ש אלישיב זצוק"ל שהיה לומד בגמרא עם פירוש שוטנשטיין. והכל לפי הענין. ועצם הלימוד בגמרא עם פירוש, אף שבודאי הטוב ביותר ללמוד סוגיות בעיון נמרץ הדק היטב, כפי שלומדים בישיבה. אבל בודאי שלא כל אחד מסוגל לכך, וגם מי שמסוגל לכך יש זמנים שרוצה ללמו מסכת בזריזות ונצרך לעיין בפירושים הללו שמקילים עליו את הלימוד, ואין בכך שום בעיה. וכך הורה ג"כ מרן שליט"א בשיעורו במוצש"ק לאחרונה (אחר פטירת הרב עדין שטיינזלץ) שאין בעיה ללמוד בגמרא עם פירוש למי שמתקשה בלימוד.

1. לגבי ביזוי אדם ברבים. כתב הרמב"ם (פ"ד ממהלכות ת"ת ה"ה): אם ניכר לרב שהם מתרשלין בדברי תורה ומתרפין עליהן, ולפיכך לא הבינו, חייב לרגוז עליהן "ולהכלימן בדברים" כדי לחדדם, וכענין זה אמרו חכמים זרוק מרה בתלמידים. ע"כ. אולם ברור הדבר שאין הדברים אמורים כלפי כל רב בית כנסת או רב קהילה שמותר לו לבזות אדם ברבים, ואדרבה אמרו במסכת סוטה (מב.) לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת. ואמר אחד החכמים שבימינו צריך לקרב בשתי ידים.

2. לגבי נתינת מעשרות, באמת דעת הב"ח (יו"ד ס"ס של"א) שאין חיוב על פי ההלכה לתת מעשרות, לא מדאורייתא ולא מדרבנן. וראה בשו"ת יחוה דעת ח"ג (סי' ע"ו) שיש חולקים על הב"ח, ואחר שנהג בזה יש בזה חיוב, ואם רוצה להפסיק לצדקה מהודרת ומעתה ואילך לנכות דמי פרנסת בניו ובנותיו, יעשה התרת נדרים. ע"ש.

ומכל מקום לכאורה בודאי הראוי לתת המעשרות לקהילה שמתפלל שם ונהנה מהמקום, מדין הכרת הטוב ועניי מקומך קודמים.

3. לגבי המעשה של האר"י לא ידוע לי. מכל מקום בודאי שאי אפשר ללמוד מזה לכל קהלה וחבורה. מותר לאדם ללכת ללמוד תורה מרב אחר, ראה בגמרא מסכת עבודה זרה (דף י"ט ע"א) ועוד. וקל וחומר אם עושה כן מחמת שמבזים אותו וכדומה. וזה פשוט וברור.