שאל את הרב

מותר לקנות כל דבר עד ראש חודש אב

מלבד שאין להזניח את הטיפול הרפואי כמובן.

אכן יש לבדוק היטב שאין בעיות של עבודה עם נשים

מותר לתת לקרובי משפחה מכפסי מעשרות,

הקו”ף בשוא, כך נוהגים. אם יקראו בקמץ תחת הקו”ף יהיה משמעותו קריאה.

לכל צורך מצוה מותר לתרום מכספי מעשרות, אלא אם כן הוא דבר שבחובה כמו זכר למחצית השקל וכדומה.

צריך להתרות בפניהם שאם ימשיכו להתעסק בפלאפונים תופסק אמירת הקדיש,

יש להמנע עד כמה שאפשר ללמוד אצל גוים, או אפילו יהודים חילוניים העלולים להכניס דברי כפירה בהשי”ת ובתורתו. 

עיין בע”ז (דף ט”ו ע”ב) אין מוסרין להם תינוק ללמדו ספר וללמדו אומנות. ובנמוקי יוסף ביאר הטעם משום חשש מינות ושפיכות דמים. וכ”פ הרמ”א ביו”ד (סי’ קנג ס”א) שאין מוסרים להם תינוק ללמדו ספר או ללמדו אומנות, דמשכי ליה למינות. וכ”כ הלבוש שם (ס”ב). וכן מוכח בהדיא בדרישה שם (סק”א) ובכנה”ג (הגה”ט סק”ב). וכ”פ הרב ערוך השלחן אה”ע (סי’ כב ס”ה). וכ”פ הרב אפי זוטרי (סק”י). ועי’ בביאור הגר”א שם ובשו”ת דברי שמואל ארדיטי חיו”ד סי’ ו). ועי’ בח”מ אה”ע (סי’ כב סק”ו) דמוכח דס”ל דדוקא בקטן נאסר משום מינות [דבגדול לא חששו, שיעמוד בתקפו]. וכ”ד הב”ש (סק”ז) והבא”ח (ש”ב פ’ מסעי סי”ב.

ועי’ להגר”ח פלאג’י בספרו ראה חיים (פרשת וישב דף נה ע”ג) שהביא דברי הח”מ והב”ש המתירים בגדול, וכתב, מיהו מבואר בעירובין (דף סב ע”א) דהדר עם הגוי בחצר לבד איכא חששא שילמד ממעשיו, הרי מצינו דלאו דוקא תינוק, אלא אפילו גדול איכא למיחש ללמוד ממעשיו כשדר ביחידות. ע”ש. ועי’ בס’ דברי סופרים (עמק דבר ס”ק רסד) שכתב שמה ששנינו אין מוסרין “תינוק”, י”ל דאף בגדול אסרו, ואורחא דמילתא הוא שאין מוסרין גדול אלא תינוק, ועוד י”ל דבגדול לא חששו לזה, כי לפיתוי ודאי אין לחוש כי אין יצרו תוקפו כלל לזה, ולשמא יאנוס אותו ג”כ לא חששו בגדול, ורק בקטן חששו לאונס או שמא יפתנו לעשות מעשה זה אף שאינו מתאוה לזה. וצ”ע. ע”ש

כסף שמיועד לכיסוי ההשקעה, אינו חייב במעשרות.

אודות תפלה בנעליים ללא גרביים, מאחר ואין בזה פחיתות כבוד בזמננו, וכך רגילים אנשים לעמוד גם בפני נכבדים ורוזני ארץ, וגם אין הדבר בולט כלל שלובש הנעליים ללא גרביים, לפיכך אפשר להקל.