שאלה • סיפור • תשובה | דרשה קצרה לשבת פרשת בא

בתחילת הפרשה מסופר כי דוקא עבדיו של פרעה הם אלו שמתעשתים ואומרים לו עד מתי יהיה זה לנו למוקש שלח את האנשים, תן להם ללכת מצרים כבר אבודה לגמרי.

פרעה קורא בחזרה למשה ולאהרון ואז שואל אותם את השאלה הכי מוזרה שיש, אתם יכולים ללכת לעבוד את ה’ אלוקיכם רק אני רוצה לדעת מי ומי ההולכים. ולא מובנת השאלה וכי מה חשב פרעה שרק חלק ילכו? גם מה זה מי ומי, היה אומר רק מי ההולכים. ועוד יותר לא מובנת התשובה של משה רבנו שמפרט לו את כולם כולל כולם בנערינו ובזקנינו בבנינו ובבנותינו, היה משה צריך לומר לו כולם! בלי כל פירוט.

אחד הפירושים בזה מתוק מדבש, פרעה אמר למשה מי ומי ההולכים, הרי אתם מתכונים בסופו של דבר להגיע לארץ ישראל ואני והאצטגנינים שלי רואים שלא תצליחו להגיע, אף אחד מיוצאי מצרים לא יגיע לארץ ישראל, רק מי ומי, שני אנשים בלבד, יהושע בן נון וכלב בן יפונה. גם בעל הטורים הביא גימטריא של מי ומי הרומזת על יהושע וכלב. אמר לו פרעה אם רק אלו מגיעים על מה אתם כל כך טורחים?!

ענה לו משה בנערינו ובזקנינו הנערים פחות מגיל עשרים והמבוגרים מעל גיל ששים אין להם דין בעולם הזה והם ילכו. וגם אם תאמר שלא, בבנינו ובבנותינו נלך, אנחנו מוכנים למסור את נפשינו למען בנינו ובנותינו שהם יוכלו להכנס לארץ המובטחת.

יש סיפור מפעים שסיפר הרב אורי זוהר זצ”ל על מסירות נפש של אמא למען הילד שלה, כשהוא עצמו היה מעורב בענין, עיתונאית יהודיה שטסה לבלגיה ולצערנו התחברה שם עם עיתונאי נוצרי בלגי והתחתנו, לאחר שנתיים נולד להם בן שכמובן על פי דין היה יהודי, בתחילה הכל הלך למישרים אבל אז קלטה האמא שהאב רוצה לחנך את בנם בחינוך נוצרי, היא לא ויתרה והתגרשה ממנו, בית המשפט בחו”ל קבע כי הילד ישאר אצל האב, האמא היהודיה לא ויתרה לקחה את בנה וברחה לארץ ישראל, על אף הסיכון שבדבר היא לא ויתרה העיקר שהבן שלה יקבל חינוך יהודי.

כשהיא הגיעה לארץ האב לא ויתר והגיש עליה תביעה על כך שחטפה את הבן, האם התייצבה בבית משפט המחוזי שקבע כי הבן שייך לה, היא ששה ושמחה, וכמובן התחרטה גם על מה שעשתה מלכתחילה, אבל בכך לא תם הסיפור האב ערער לבית המשפט העליון שקבע כי האשה אכן אשמה על חטיפת הילד והיא הוכנסה לכלא לחמש שנים! ללא ידיעה איך וכיצד הילד פשוט נעלם, ניסו להאשים הרבה אנשים אך את הילד לא מצאו.

לאחר המאסר האם יצאה ממאסר ולא הרשו לה להיות בשום מקום אלא רק בביתו של הרב אורי זוהר במעצר בית, האם היתה אצלו עד שהגיע פרקליט לבית המשפט וטען שהיא לא נמצאת בבית של הרב אורי זוהר שגם לקח עליה אחריות, הרב אורי זוהר מספר בחיוך כי גם אותו שאלו היכן האם והיכן הבן אבל הוא “לא יודע”, המשטרה התערבה וניסתה לחפש את האמא, עד שגילו אותה היא אמרה כי היא לא יודעת כלום על מקום הימצאו של בנה.

ואז קרתה התפנית הבן הגיע לגיל 17 והוא צץ ונעמד בגופו ואמר כי הוא לא מעוניין לחזור, על פי החוק הבינלאומי מעל גיל שש עשרה לא ניתן לחייב ילד לחינוך או לחזור למקום מסויים! הרב אורי זוהר התבטא על האם ואמר: אולי היא עשתה עבירה לפני עשרים שנה, אבל מסירות הנפש שלה כדי שהבן שלה יקבל חינוך יהודי זוהי תשובה אמיתית.

זה מה שאמר לו משה לפרעה בבנינו ובבנותינו אנחנו מוכנים למסור נפש למען ילדינו ולמען החינוך שלהם, זה ההבדל בין עם ישראל לשאר האומות, ההמשכיות היא הכח שלנו וכך תמיד ננצח.