שבת שירה – סוד הכוח של שירת הים

“אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה’ ויאמרו לאמר…” (שמות טו, א)

שבת פרשת בשלח נקראת שבת שירה על שם שירת הים, אותה שירת הודאה שנאמרה על ידי בני ישראל לאחר קריעת ים סוף. רגע זה, שבו עמדו בני ישראל מול הים הבקוע, מסמל את פסגת האמונה וההודאה לה’.

שירה של אמונה

השירה נאמרה מתוך שלמות אמונה – לא רק כהתפעלות רגעית מהנס, אלא כהכרה עמוקה ש”כל מה דעביד רחמנא לטב עביד”. בני ישראל שרו כשהבינו שכל מה שעבר עליהם – השיעבוד, הקושי, הסבל – כולם היו חלק מהשגחה עליונה שמובילה אותם לטוב.

על כך אומרים חז”ל: “וירא ישראל… ויאמינו בה’ ובמשה עבדו” (שמות יד, לא) – ואז ישיר. האמונה היא זו שמולידה שירה! רק מי שמאמין שכל מה שה’ עושה הוא לטובה, יכול לפרוץ בשירה של הודיה אמיתית.

השפעת שירת הים לדורות

חז”ל מלמדים אותנו כי אמירת שירת הים בכוונה היא סגולה למחילת עוונות ולישועות גדולות. בזוהר הקדוש נאמר כי כל האומר שירת הים בשמחה בכל יום – מוחלים לו עוונותיו וניצל מכל צרה.

הרב חיד”א מביא ששירת הים היא “עדות נאמנה על פרסום אמיתת מציאות ה’ בעולם”. קריעת ים סוף לא הייתה רק נס של הצלה, אלא גילוי שכוח ה’ שולט בטבע כולו – מים עומדים כחומה, סוס ורוכבו נבלעים בים, ועם ישראל יוצא בן חורין.

שבת שירה – שבת של נס מתחדש

ה”חוזה מלובלין” לימד כי פעמיים בשנה מתעורר נס קריעת ים סוף מחדש – בשביעי של פסח ובשבת שירה. לכן, שבת זו היא עת רצון לכל הישועות: פרנסה, בריאות, זיווג, שלום בית וכל עניין הדורש נס מיוחד.

הנהגה מיוחדת לשבת שירה

כמנהג ישראל, ישנם רבים שאומרים את שירת הים בניגון מיוחד. בקהילות מסוימות מוסיפים “ותקח מרים הנביאה…” בפסוקי דזמרא ומנגנים שירה זו בניגון מיוחד.