“ויאכלו את המן ארבעים שנה…” (שמות טז, לה)

שבת שירה אינה רק שבת של הודיה על קריעת ים סוף, אלא גם השבת שבה קוראים את פרשת המן, סיפור ירידת הלחם מן השמים במדבר. פרשה זו כוללת סודות עצומים על ההשגחה הפרטית ופרנסת האדם, ולכן רבים נוהגים לקרוא אותה ביום שלישי של אותה שבוע, כסגולה לפרנסה טובה.

נס המן – שיעור באמונה

בני ישראל היו במדבר, ללא מקורות מזון, אך ה’ סיפק להם מן מהשמים יום-יום, מלבד בשבת. כך לימד אותם הקב”ה שיעור באמונה: “וילקטו דבר יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי אם לא” – היכולת של אדם לסמוך על ה’ לפרנסתו בלי דאגות מיותרות.

חז”ל מבארים כי המן היה מזון רוחני: כל אדם טעם בו את מה שחפץ, והוא ירד לכל אחד לפי מדרגתו הרוחנית. לכן, סיפור המן הוא תזכורת נצחית לכך שהפרנסה ביד ה’ בלבד!

מנהג האכלת הציפורים – סגולה מופלאה

אחד המנהגים הידועים של שבת שירה הוא פיזור מזון לציפורים, זכר לציפורים שאכלו את המן שפיזרו דתן ואבירם כדי להכחיש את דברי משה.

אמנם, ה”מגן אברהם” התנגד לכך, משום שאין להאכיל בעלי חיים שאין מזונותיהם על האדם בשבת, אך פוסקים רבים כמו ה”בן איש חי” וה”חזון עובדיה” תמכו במנהג, מתוך הכרת הטוב לציפורים.

שבת של ניסים וישועות

בעל ה”בית אהרן” כתב כי בשירת הים יש הכול – כל הגאולות, כל הישועות, כל השפע. מי שאומר אותה מתוך שמחה והתלהבות זוכה לנסים בכל תחום בחיים.

שבת שירה היא הזמן להתחזק באמונה וביטחון בה’, ולזכור שאין טבע, אין חוקי המציאות – יש רק השגחה פרטית שמנהיגה את העולם כולו.