הלכה יומית (יום חמישי) – “סעודת יתרו”

העולם חושבים שבתונס איפה שנולדנו, היה שבת וחג והכל היה ניכר. ופעם לפני חמשים שנה, באו אלי “נטורי קרתא”, ואמרו לי: נכון שבתונס היו כולם שומרי שבת? אמרתי להם: הפוך, כולם מחללי שבת. למה? כי הם מטלטלים בשבת, ורוב האנשים שם בעוה”ר אינם יודעים לא שבת ולא חג. כשמגיע סוכות, היו שואלים את אבותיהם: מה זה “סוכות”? למה עושים סוכה? וכשמגיע חנוכה שואלים: למה עושים “חנוכה”? אמנם בג’רבא כן, אבל בתונס עיר הבירה מאז שבאה ה”אליאנס” לפני מאה שנה, השכיחה להם את התורה.

אבל יש דבר שאתה יכול לדעת בתונס, “סעודת יתרו” ו”כפרות” של ערב כיפור. בערב כיפור, כל האנשים כל אחד תרנגולו בידו, והולך משוחט לשוחט, במשך כל הלילה וכל היום למחרת. ו”סעודת יתרו”, ביום כזה יום חמישי של פרשת יתרו, הרחוב של היהודים “סידי אבו-חדיד” מלא אנשים, כל אחד ואחד מביא את היונה שלו לשחוט אותה. וקונים כלים קטנטנים, ונרות קטנים, וסירים וכדומה, ועושים סעודה כיד המלך. למה? זכר לעשרת הדברות.

פעם היו לוקחים את הילדים הקטנים שיגידו עשרת הדברות בעל פה, והיום נשאר להם רק המנהג הזה. אמנם היום זה כמעט התבטל בעולם כולו, ואנחנו משתדלים לקיים אותו, קצת בישיבה וקצת פה וקצת שם. אבל יש שכונה אחת של התוניסאים בפריז, שקוראים לה “בילביל”, ושם עושים עוד את הדברים האלה, נרות קטנים בעובי כמו חצי אצבע, וסירים קטנים כמו שאתה נותן ליונה לאכול… וכפות ומזלגות וכו’. וזה זכר לסעודת יתרו, “ויקח יתרו חותן משה עולה וזבחים לאלקים ויבא אהרן” וגו’.

סעודת יתרו קשורה עם פרשת השבוע, שיש בה עשרת הדברות, להזכיר לכל הדורות שקיבלנו עשרת הדברות.

לקבלת ההלכה מדי יום בוואצאפ 👉