הלכה יומית (שני) – ברכת המזון

בן איש חי (ש”א פרשת חקת הל’ ד’-ה’): צריך לישב בשעת ברכת המזון, ולא יברך עומד או מהלך – ברכת המזון צריך לומר אותה בישיבה, לא עומד והולך ומברך, אלא יושב ומברך בכוונה. התוספות בברכות (נ”א ע”ב) אמרו רמז יפה על זה, “ואכלת ושבעת וברכת”, המלה “ושבעת” אפשר לחלק לשתים, ושב-עת וברכת, תשב בזמן הברכה. הרמז הזה כתבו אותו בטעות בשם חכם אחד רבי אליהו (שכחתי מה המשפחה שלו), והרב חיד”א ראה אותו בפירוש רבי אליהו פולדא על הירושלמי, וחשב שזה חידוש שלו, ואח”כ אמר: טעיתי זה תוספות בברכות.

אסור לברך והוא עוסק במלאכתו, ואפילו תשמיש קל, כגון מנגב ידיו או לובש מלבושו – גם זה אסור לעשות בשעת הברכה, וצריך לישב באימה וביראה. ברכת המזון דאורייתא ויש לה חשיבות אפילו יותר מתפלה, ולכן בתפלה עומדים וכאן יושבים.

צריך לומר מלה אחת לכבוד החתן בר מצוה. עברו עליו כמה דברים וה’ יתברך השאיר אותו לפליטה, ונתן לו חיים טובים וארוכים, ורפואה שלימה, וכל טוב. אנחנו מאחלים לו עד מאה ועשרים כעשרים. יש אומרים עד מאה ועשרים, ויש אומרים עד מאה כעשרים. פעם רבי מרדכי אליהו היה באסיפת רבנים בנתיבות, ואמרו לו: תברך אותנו באריכות ימים. אמר להם “עד מאה”. שאלו אותו: למה עד מאה? תגיד עד מאה ועשרים. אמר להם: המלים “עד מאה” בגימטריא מאה ועשרים, מספיק…

לקבלת ההלכה מדי יום בוואצאפ 👉