הלכה יומית (שלישי) – א. השותה מים ואינו צמא. ב. ברכה על מים לפני הסעודה.

בן איש חי (ש”א פרשת מטות הי”ב): השותה מים לצמאו מברך שהכל – רק אם היה צמא. ואחריו בורא נפשות רבות. ואם לא היה תאב לשתות, אלא חנקתיה אומצא – היה אוכל בשר והבשר נחנק בגרונו ושתה מים להעביר את זה. אינו מברך – והוא הדין אם היה בולע כדור של רפואה. המשנה אמרה “לצמאו”, והגמרא אמרה לאפוקי דחנקתיה אומצא. והגר”א אמר כל שאינו לצמאו אינו מברך עליו שהכל.

אבל שתה שאר משקים מברך עליהם. לכן מה שמרן כותב שכיון שיש מחלוקת אם אדם מברך באוכל על המים או אינו מברך, אז ישתה מים לפני האוכל ויכוין על מה ששותה באמצע סעודה, אבל אם הוא לא צמא מה זה שווה? איך יקח ויברך עליהם? הרי הוא לא יכול לברך. לכן היום שיש לנו מיצים אדם יכול לשתות קצת מיץ. בן איש חי אומר שישתה ערק, אבל ערק הזה חריף מדי. לכן יקח קצת מיץ ויברך עליו, ויכוין על כל מה שישתה בסעודה.

וסימניך: “מה ידידות משכנותיך”, ראשי תיבות מים. ואם אתה לא רוצה מים אז “משכנותיך ה’ צבאות”, ראשי תיבות מיץ. גם מים וגם מיץ…

לקבלת ההלכה מדי יום בוואצאפ 👉