הלכה יומית (שישי) – מי ששכח “שהחיינו” או דילג מלים בקריאה

בן איש חי (הלכות פורים ה”ה-ו’): מי ששכח ולא בירך שהחיינו – לפני קריאת המגילה. אם נזכר אחר שהתחיל, יברך במקום שנזכר. והרב בן איש חי כאן כותב שאם כבר קרא עשרת בני המן, אע”פ שעדיין לא גמר את כל המגילה, לא יברך שהחיינו שם. והרב עובדיה חולק בזה (עיין הליכות עולם ח”א פרשת תצוה אות ה’, וע”ע ברכת ה’ פ”ב הערה 96).

אם השמיט הקורא מלים בקריאתו, אפילו שהם מלים שאינם מפסידים ענין הקריאה – או שהשמיט מלת “את”, שבדרך כלל אינה משנה את המשמעות. לא יצא ידי חובתו – צריך לקרוא הכל בשלימות. בכתיבה אם חסר כמה מלים שאינם מבלבלים את הקריאה, וקרא אותם בעל פה, יצא ידי חובה, אבל בקריאה צריך לקרוא את הכל.

ולכן צריך לקרוא לאט לאט. היום אנשים בליל פורים אחרי התענית, הם רצים ובולעים מהר. אני זוכר עד היום אחד בתונס, שבפסוק “קצף בגתן ותרש” הוא קרא “קפץ” בגתן ותרש. כולם קפצו עליו: מה אתה אומר? מה אתה מבלבל את המח?… צריך לקרוא לאט לאט, חמש דקות למעלה ולמטה זה אותו דבר.

לקבלת ההלכה מדי יום בוואצאפ 👉