הלכה יומית (רביעי) – א. מדיני ערב תשעה באב השנה. ב. מדיני צום תשעה באב. ג. חידוש בותתפלל חנה

כל הדינים של “סעודה מפסקת” אינם שייכים השנה, כי זה חל בשבת, ולכן מותר לאכול הכל, אפילו סעודת שלמה בשעתו. רק שיפסיק לפני השקיעה, דהיינו עשר דקות לפני השקיעה יתחילו ברכת המזון והכל בסדר.

ולא ללבוש נעליים של תשעה באב רק חצי שעה אחרי השקיעה. הרב עובדיה כתב חצי שעה, ובא חכם אחד בעיניו ואמר “חצי שעה או יותר”, מה זה או יותר? אלא הכוונה שהוא לא רוצה להקל בחצי שעה, רק בחצי שעה ושבע דקות. אבל חצי שעה מספיק.

בן איש חי (ש”א פרשת דברים הכ”א-כ”ב): לא ילכו יחפים ממש בתשעה באב, אלא ילבשו מנעל של בגד, אבל של עור אסור. ואם נגע בידיו במנעל הזה – של בגד. גם כן צריך נטילה, כדין נוגע במנעל של עור.

בתשעה באב לא ירחץ, ואפילו להושיט אצבעו במים אסור. ובנטילת ידים של שחרית של הבוקר. ושל בית הכסא, יטול עד סוף קשרי אצבעותיו. ואם היה לכלוך בידיו או בפניו, מותר לרוחצו – וכהנים מותר להם לרחוץ כל היד לפני נשיאות כפים, ככה העלו האחרונים.

היום עלה בידי חידוש, במה שאומרים בותתפלל חנה “אתוהי כמה רברבין”, אתם זוכרים מי אמר את הפסוק הזה? איפה הוא כתוב בכלל? בדניאל. ומי אמר את זה? נבוכדנצר. “אתוהי” בגימטריא “נבוכדנצר”. הוא חתם את השם שלו שם. כל הקטע מותתפלל חנה עד וירם קרן משיחו זה אמרה חנה, ואח”כ אתוהי וכו’ שזה בארמית זה אמר נבוכדנצר, והמלה “אתוהי” בגימטריא נבוכדנצר.

לקבלת ההלכה מדי יום בוואצאפ 👉