הלכה יומית (חמישי) – א. אכילת “כחל”. ב. חלב אחרי בשר.

יש סימן ארוך ביורה דעה סימן צ’ על ה”כחל”, והיום אף אחד מאיתנו לא מכיר כחל. פעם ביקשתי מרבי רפאל הבן של רבי פינחס [רב העיר נתיבות], שיביא לי כחל. מה זה כחל? הדדים של הבהמה, לבנים כשלג. ולפעמים יש בהם קצת חלב, ויש כאן חשש של בשר וחלב, לכן מה דינו של הכחל? כנראה יש אנשים שאוהבים את זה, הוא כ”כ מלא שומן ה’ ירחם, אבל יש שאוהבים את זה, ולכן יש עליו סימן בשלחן ערוך ודעות רש”י ור”ת וכו’ וכו’.

מה עושים? צריך לחתוך אותו שתי וערב, ולטוחו בכותל. אבל יהיה הכותל כולו מלא כחל, לכן היום אי אפשר לעשות הדבר הזה, אבל אפשר לנגב אותו על קרש וכדו’ עד שיצא כל החלב שבו. ואם ישאר בו קצת חלב, זה מותר, כי זה לא חלב ממש בחלב אמו, אלא זה חלב שנמצא בבטן של הבהמה.

והבן איש חי כותב כל הכחל הזה כל מיני פרטים ופרטי פרטים, ואח”כ כותב בשנה שניה כמובן (הלכה ח’): אכל בשר אפילו של חיה ועוף – שהם מדרבנן. לא יאכל אחריו חלב עד שישהה שש שעות לאחר אכילתו – יש בזה שני טעמים, אבל לפעמים הטעמים האלה לא שייכים, למשל אדם אכל שוקולד חלבי מה תאמר? נדבק משהו בשינים? לא. אכל בשר כמו נקניק או פסטרמה, לא נדבק משהו בשינים. אבל כולם אותו דבר, שש שעות אחרי אכילת הבשר מותר לאכול דבר חלבי.

היום אפילו אנשים שלא שומרים כל כך, אתה רוצה להביא לו שוקולד הוא אומר לך: “לא, אני בשרי”. אתה בשרי? מה זה “בשרי”? אכלתי בשר. או הפוך “אני חלבי”. ואפילו שרים על אליהו הנביא “אליהו הנביא – כוס קפה וחלבי”… כל העולם אוהבים את החלב וכל הדברים האלה. לכן צריך להזהר בדבר הזה, לחכות שש שעות.

לילדים אפשר להקל, אבל לכתחילה לא צריכים להגיע לזה. פעם בילדותנו אני זוכר בגיל 8, סבא קנה לנו גלידה חלבית, אבל עוד לא עברו שש שעות אולי עברו חמש, ואיזה צער היה לנו… אין לנו פריז’ידר והגלידה תימס, התחלנו לבכות… אמרו לנו: טוב טוב אתם ילדים מותר לכם. אבל לכתחילה לא להביא חלב לילדים אחרי בשר כי אם אחרי שש שעות.

לקבלת ההלכה מדי יום בוואצאפ 👉