הלכה יומית – “ויכולו” אחרי ערבית של שבת.

בן איש חי (ש”ב פרשת וירא ה”ט): *אחר תפלת ערבית* – בליל שבת. *אומרים “ויכולו” בקול רם מעומד. ואפילו המתפלל ביחיד חייב לאומרו* – לאפוקי מנהג האשכנזים שאין אומרים “ויכולו” עד שיהיו לפחות שנים, שזה כאילו שני עדים.

פעם החזון איש אמר למישהו: אתה מחכה לעוד אחד בשביל “ויכולו”? וכי הקב”ה צריך עדות שהוא ברא את העולם? אתה לא רואה את העולם הנפלא הזה?! עד אז החזון איש לא דיבר כלום, והיה שתקן גדול, ולמחרת בא האיש הזה וסיפר לחבריו בבית הכנסת, ואמר להם: האברך השתקן הזה מלא חכמה ומלא תורה, תראו מה שאמר לי אתמול. החזון איש היה נוהג כמו האשכנזים, שאומרים “ויכולו” אפילו ביחיד. אבל יש אשכנזים שממשיכים לנהוג דוקא ברבים, ולפחות בשנים.