פרשה בדיוק | קריאת פרשת ויצא עם הארות קצרות לקריאה נכונה

התמקדות בטעמים: מתי מגיע “זקף קטון שני“? מה תפקידו? ומה היחס בינו לבין הזקף קטון הראשון?

למדנו שאם ממלכת הקיסר היא ארוכה וראויה להתחלק לשני מאמרים, אז בסיום המאמר הראשון יופיע המלך “זקף קטון”. לדוגמה:

“והארץ היתה תוהו ובוהו, וחושך על פני תהום“. במילה “תהום” יש אתנח שהוא “קיסר”, וכיון שממלכה זו (מתחילת הפסוק ועד האתנח) ארוכה וראויה להתחלק לשנים, הופיע המלך “זקף קטון” בסיום המאמר הראשון (“ובוהו”).

עכשיו נשאל שאלה: מה יקרה אם בין הזקף קטון לבין האתנח נשארו הרבה מילים, ומילים אלו ראויות גם הן להתחלק לשנים?

לדוגמה: “שלוש מאות אמה אורך התיבה (זקף קטון), חמישים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה (סוף פסוק)”. המילים שבין הזקף קטון לבין סוף הפסוק ראויות לחלוקה נוספת (חמישים אמה רחבה, ושלשים אמה קומתה).

כללי קריאה ודקדוק:

“אעשרנו לך” – ההבדל בין “אעשרנו” (עם דגש בנו”ן) לבין “אעשרנו” (בלי דגש בנו”ן).

“באה” – ההבדל בין “באה” (מלרע) לבין “באה” (מלעיל).

“וישק יעקב לרחל“, “וינשק לו ויחבק לו” – האם יש הבדל במשמעות בין “וישק” לבין “וינשק”? (טעימה קטנה של שבעת הבניינים, ועל ההבדל בין הבניין הקל לבניין הכבד)

“עודנו מדבר עמם” – ההבדל בין “עודנו” (עם דגש) לבין “עודנו” (בלי דגש).

“מלא שבוע זאת” – ההבדל בין “מלא” (עם דגש) לבין “מלא” (בלי דגש). ומכאן גם לתפילה “מלא ידינו מברכותיך”.

“ותלד בן ששי” – האם הכוונה בן של אדם הנקרא “שישי” כמו שאומרים “בן אברהם”, או הכוונה בן שהוא שישי? כיצד נוכל להבחין ביניהם בקריאה?

“ויצג את המקלות אשר פיצל” – לכאורה זו היתה רמאות ח”ו מצד יעקב אבינו?

00:00:00 – הקדמה 00:08:08- עליית ראשון 00:26:50- עליית שני 00:47:03- עליית שלישי 00:53:47- עליית רביעי 01:01:12- עליית חמישי 01:10:19- עליית ששי 01:16:02- עליית שביעי