הרב יצחק מאזוז -אלו קטעים בתפילה יאמר המאחר לבית הכנסת בשחרית של שבת ו | סימן רפא

אלו קטעים ידלג המאחר לבית הכנסת בשחרית של שבת סימן רפא

אין לשחות בולך לבדך אנחנו מודים, שאין לשחות אלא במקומות שאמרו חכמים.

רמ”א: ונוהגים שבשבת מאחרין יותר לבא לבהכ”נ מבחול, משום דבתמיד של ימות החול נאמר בבקר (במדבר כח, ד) ואצל שבת נאמר וביום השבת (במדבר כח, ט) דמשמע איחור (מרדכי פרק כ”כ).

ומ”מ צריכים ליזהר שלא לעבור זמן ק”ש.

מדברי רש”י [מגילה כ”ג] משמע שגם בשבת מצוה למהר לקרוא ק”ש כותיקין:

רמ”א: ונוהגין להרבות בזמירות של שבת כ”מ לפי מנהגו, ואם לא אמר נשמת כל חי או שאר המזמורים, אין צריך לחזור ולאומרם אחר התפלה.

אם לא אמר “לאל אשר שבת”: רמ”א – מחזירין אותו.

אין הכונה שמחזירין אותו לברכת יוצר אור, אלא לאחר תפלת ח”י יאמר כך בלי ברכה, ויתחיל משבח נותנים וכו’.

משא”כ שאר זמירות אם שכח אין חיוב לאמרן אחר התפלה.

ואם נזכר קודם שאמר בא”י יוצר המאורות שלא אמר לאל אשר שבת, אפשר שיש לחזור ולהתחיל מלאל אשר שבת [פמ”ג ע”ש שנשאר בזה בצ”ע].

בא”ח – אף אם התחיל “המאיר לארץ ולדרים עליה”, ונזכר שלא אמר “לאל אשר שבת”, יחזור להכל יודוך. ויתחיל מ”עושה שלום ובורא את הכל”.

לכתחלה לא ידלג “לאל אשר שבת” או “הכל יודוך” כדי להתפלל בצבור, שהרי כ”ז נזכר בזוהר, ש”מ שנוסח ברכה כך היא.

דילג על “נשמת כל חי” ונזכר בין ישתבח לברכת יוצר:

בא”ח וכה”ח – יאמר שם נשמת כל חי.

הליכות עולם – לא יאמר נשמת כל חי.

המאחר לבית הכנסת, האם עדיף שידלג על “נשמת כל חי” או על פסוקי דזמרה:

ביאור הלכה ומרן ראש הישיבה שליט”א – ידלג פסוקי דזמרה ולא ידלג נשמת כל חי.

כף החיים ומרן הגר”ע יוסף – ידלג נשמת כל חי, ולא ידלג פסוקי דזמרה.

רמ”א: ויש להאריך ולהנעים במזמורים, בניגון שיש בו נעימה, כעין שעושין בפסוקי דזמרה.

אין למחות במאריך בהם, אף על פי שהמוחה מכוין משום ביטול תורה. ומ”מ בשבת ויו”ט לא יאריך יותר מדאי, כדי שיאכלו קודם שעה ששית.

אבל לא להאריך הרבה וכבר הפליגו הקדמונים בגנות המשוררים המאריכים ומפרידים אות מחברתה ותיבה מחברתה.

וביותר מצוי קלקול ע”י הנגונים בסיום הברכה כשעונין הקהל אמן לפעמים עונין קודם שיסיים ממש הברכה ולפעמים מאריכין בניגון אחר סיום התיבה ועונין בהפסק גדול אמן.