Menu

הלכה יומית (יום חמישי) – א. פסוקים מיוחדים בפרשה. ב. שמות קדושים ידועים.

close
error print mp4file_download file_download
אא

הלכה יומית (יום חמישי) – א. פסוקים מיוחדים בפרשה. ב. שמות קדושים ידועים.

מרן ראש הישיבה

הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה שליט"א לע"נ גאולה בת אסתר, ואורנה בת זהבה יום חמישי י'"א שבט התשפ"ב

בפרשה שלנו יש תופעה יחידה שאין כמוה בכל התנ”ך, שלושה פסוקים שמספר האותיות שבהם שוה בדיוק, “ויסע” “ויבא” “ויט” (שמות י”ד י”ט-כ”א), שבעים ושתים אותיות בכל פסוק. והמקובלים אומרים שזה שם קדוש שיש בו שבעים ושנים שמות, כל שם שלוש אותיות, ובכח השמות האלה נקרע ים סוף. וזה רמוז גם בפסוק “ויולך ה’ את הים ברוח קדים עזה” – “ויולך” בגימטריא שבעים ושתים, “ברוח” בגימטריא מאתים ושש עשרה, מה זה מאתים ושש עשרה? זה שבעים ושתים כפול שלוש. וא”כ מספר האותיות של הפסוקים עולה בגימטריא “ברוח”.

בחו”ל כשהיו מוכרים את העליות בשבת, אבא היה אומר “הפסוקים הפסוקים”, ולא הבנתי את זה. אבל אבא היה בדור שלמדו קבלה, כשבא לתונס (בשנת תר”ץ) היו גדולים בקבלה, ואח”כ היה מי שנפטר ומי שהלך ומי שהפסיק, ואבא היה היחיד שיודע קצת בקבלה (ואולי הרבה). וכשהיו מוכרים פסוקים של “ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום” (בראשית פרק ל”ו), הוא היה אומר להם “הפסוקים”, איזה פסוקים? זה של המלכים. למה הם נקראים “פסוקים”? כי בזוהר באידרא רבא דרש עליהם במרחב ידים, שהמלכים האלה רומזים על הרבה דברים, ואידרא רבה כולה מדברת על “ואלה המלכים”. וגם כאן בפסוקים האלה, שיש שבעים ושנים שמות שכל שם שלוש אותיות, הם נקראים “פסוקים” בסתם. אבל אני זוכר שהדור שלי לא היה מבין מה זה “פסוקים”, איזה פסוקים?…

אבל דבר מענין מאד, שבפסוקים האלה יש דבר שמוכיח על כוונה מסויימת. באחד הפסוקים האלה כתוב “ויהי הענן והחושך ויאר את הלילה”, איך יכול להיות שהענן והחושך האירו את הלילה? יש פירוש נדמה לי באבן עזרא, ש”ויאר” זה לשון נקיה והכוונה והחשיך, כמו “אור לארבעה עשר” (פסחים ב’ ע”א). אבל זה לא הפשט. אלא הפשט “ויבוא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל” – הענן הזה, “ויהי הענן והחושך” – למצרים, “ויאר את הלילה” – לישראל. וככה מתרגם אונקלוס “ולישראל נהר כל ליליא”. למה הפסוק לא אמר את זה? כי יש לו חשבון מדוייק של אותיות מיוחדות, שכל אות ואות יש בה ענין גדול.

המדפיסים של ספר הזוהר על שמות, חשבו שזו סגולה מיוחדת שאף אחד בעולם לא יודע אותה, ולכן הדפיסו את זה בסוף, כדי שלא ישתמשו בזה אנשים שאינם ראויים. אבל זה כתוב ברש”י בסוכה (דף מ”ה ע”א), שם כתובים השמות האלה. בילדותי אבא הביא לנו ספר “רבי אלעזר מגרמיזא”, ואני אוהב דברים כאלה. המחבר הוא בנו של רבי יקותיאל אריה קמלהר, והספר נדפס נדמה לי שנה או שנתיים לפני השואה (בשנת התרצ”ז בערך), בעיר “רישא”. איפה רישא הזאת? לא יודע, רישא וסיפא… כתוב שם שהוא ראה בית הכנסת של רש”י. היתה בית הכנסת ע”ש רש”י עד השואה, שאז הארורים החריבו אותו, ימ”ש ואבד זכרם. והיה כתוב על יד הכסא של רש”י כל השמות האלה. לכן זה לא חידוש גדול שנמצא בזוהר, וצריך להדפיס אותו בלט ובהחבא ובהסתר, אלא זה דבר ידוע, וכל מי שיפתח רש”י בסוכה שם ידע לכתוב את כל השמות האלה.

ולא רק זה, אלא גם אבן עזרא ידע את זה, וראשוני ראשונים כבר ידעו את זה. לכן מי שיכול שיכוין, ומי שלא יכול לכוין יש לנו תפלה של הבן איש חי, ליום שביעי של פסח, שכולה בנויה על השמות האלה. ואדם שקורא אותה ביום שביעי של פסח, בבוקר השכם, ואפילו בבוקר אבל לפני התפלה, זו ברכה לכל השנה כולה.

 

לקבלת ההלכה מדי יום בוואצאפ 👉

לעוד וידאו מרן ראש הישיבה
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew