טעם המנהג שלא להרבות בשמחה משום שבאותו זמן מתו תלמידי רבי עקיבא. וכל שיש לו כוונה ליהנות אסור ורק באינו מתכוון כלל לא מכריחים אותו לסתום אוזניו. (עי’ מקור נאמן ח”ג עמ’ קלא והלאה) ומ”מ יוכל לעשות סיום מסכת בסעודה בטיול ואז חשיב סעודת מצוה וכך יהיה אפשר לשמוע שירים בסעודה.
מרן ראש הישיבה שליט”א בשו”ת בית נאמן ח”א חאו”ח סי’ ל”ד בנדונו שם העלה שספירה בכתב אינה כלום, וה”ה בנידון זה שאינה נחשבת ואינו יכול לספור מכאן ואילך בברכה.
שאלה: מה דין שמיעת שירים בימי ספירת העומר: ביום ששי, במוצאי שבת, בערב ראש חודש ובראש חודש?
תשובה: ביום ששי אחר חצות מותר, במוצ”ש לא (כיון שרוב העולם אינם נזהרים בסעודה רביעית ובפיוטי מוצ”ש). בר”ח – כן. בי”ד באייר (פסח שני) כן, וכך נהגו בחו”ל בהילולא דרמב”ה, וכמדומה שכן נוהגים גם בטבריה. [ועיין לקמן סי’ תק”ג].
אמירת “לשם יחוד הארוך” לספירת העומר, על פני קיום המצוה “ברוב עם”?
– מסקנת האחרונים שכאשר יש הידור בגוף המצוה, הוא עדיף על ההידור החיצוני של “ברוב עם”. ולכן אם אמירת “לשם יחוד הארוך” מוסיפה לך התלהבות במצוה, אל תוותר עליו, למרות שזה גורם לך לפספס את הספירה עם הציבור.
– כמובן שבמקרה שלא נמצא לידך סידור “איש מצליח” בתפילת ערבית, אל תדחה את הספירה מפני כך, כדי שלא תשכח לגמרי לספור באותו יום. ח”ו.
