טעמי נ"ך והפטרות

בודאי שהניגון חשוב, ואם מקפידים בשירים בטלים לשיר אותם בניגון מדוייק.

תורה שלמה שלנו כל שכן, ואיך ולמה נזרוק מסורת של מאות ואלפי שנים.

אבל כמובן שהשלום חשוב יותר מן הכל. ואם אפשר להמציא לידו של הקורה הקלטות שיוכל ללמוד בהם הניגונים. ויקבל זאת ברוח טובה תבוא עליכם ברכה

מרן ראש הישיבה שליט”א בספר סנסן ליאיר (עמ’ שצ”ו) האריך בזה והביא שכן מנהג תונס לקרוא בלא טעמים, והביא חלק מהמקורות שהבאתם, ובכל זאת כתב שם שמצוה לקרותה עם טעמי המקרא, וכתב שם שמר אביו מרן האיש מצליח זצ”ל שינה את המנהג גם בתונס וקרא עם טעמי המקרא. ע”ש. והעולה מדבריו שאמנם אין חובה לשנות ויש על מה לסמוך, אבל כדאי וראוי לקרוא עם טעמים.

יש בתיקון סופרים "איש מצליח" את ההפטרות הללו באותיות מאירות עינים, ומדוקדקות היטב.

הרבה בתי כנסיות צילמו משם לתועלת הציבור.

המפטיר קוראים בשבילו בתורה את פרשת שקלים, (דהיינו מתחילת פרשת כי תשא, עד לכפר על נפשותיכם).

ואח"כ קורא המפטיר בעצמו את ההפטרה "ויכרות יהוידע".

וכל זה מובא בסידור ובחומשים.

מרן שליט"א בביאור אמת קנה על התהלים התייחס לזה, ותלה את הדבר איזה טעם יש על המלה לבוא, אם יש שם מאריך – א"כ אומרים לבוא תמיד, ציוית להושיעני כמו האפשרות הראשונה שכתב כת"ר, ואם הטעם שעל המלה לבוא הוא רביע – א"כ אומרים לבוא, תמיד ציוית להושיעני כמו האפשרות השניה (והנגינה היורדת במלה לבוא, ושוב עושים נגינה יורדת נוספת במלה תמיד). ומ"ש כת"ר שלפי הטעמים נראה כמו האפשרות הראשונה, זה נכון אם יש מאריך, אבל אם יש שם רביע אדרבא העצירה צריכה להיות במלה לבוא, כי הכלל אומר שכל שני טעמים מפסיקים הסמוכים זה לזה – הראשון מפסיק יותר. והביא מרן שליט"א כלל זה באמת קנה על פסוק זה. ע"ש.

יש מספר רב שלשיעורים לצפיה שבהם מוה"ר קורא יחד עם הבחורים בישיבה את ההפטרות הן של החגים והן של פרשיות השנה לחץ כאן והרווה צימאונך