מאמרים
נראה לי שאין זה ענין לזריקת אבן לבור,
יְשֵבָב
הצורב אסור לו לשמוע אותם.
1) אם אין חשש לסחיטה. כמדומני שיש מגבונים
כמדומה עד גיל שש מותר בתנאי שאין הרהור
עיין בבן איש חי לקמן (פרשת שלח אות
אם יש לך כאב שיניים א"צ לצום, ואם
א) יש אומרים ד' מילין ויש אומרים ה'
הנכון כמו שכתוב בתקון קוראים. בדקדוקי אביעה תפס
אם מדברים בגנותו מחויב אתה למחות, ולפחות לומר
אנחנו רגילים ללמד בס"ד כפי עיקר הדין ע"פ
א) זה מאתים שנה ויותר שכותבים כן. ב-ג)
אם התייאשו הבעלים מהגנבה, גם אם לא שיפץ
מותר, כדי שהשנה הבאה תקשט יותר טוב, לקיים
אין הבנה לקושייתו של אותו חכם, וכי אצלו
א) המלים שתי, שתים, נקראות בשוא נע בשי"ן,
אם חברך מוכן לשלם הנה מה טוב. ואם
אם אותה חטה כבר נפסלה מאכילה, כגון שהיא
מכאן תלמד שהרי"ש המודרנית ביטויה קרוב מאוד לכא"ף
המושג בא מהפסוק (בראשית ו') הנפילים היו בארץ
לא צריך מילה מקבילה, הפיוט חובר על פי
כשאומרים קדושה צריך לחזור למקום שעמד שם בתפילה
הרבה קהלות נהגו שלא לומר חצי קדיש כלל
1. מאכל ומשקה קודם לבשמים כמו שכתוב במשנה
כן.
כלי נגישות