אמירת פסוק של שם האדם בסוף העמידה

אוכל שנתבשל על ידי מחלל שבת (אבל לא בושל בשבת) מותר.

זו בעיה. אבל כמובן לא נוכל לבטל תקנת חז”ל, ובודאי שהם סבורים ויודעים שהתועלת שיש בתפילה עם הציבור גדולה יותר.

אבל אפשר לשלב את שני הדברים, ע”י שיתפלל עם הציבור עד שיגיע לעמידה, ואז יאריך בה כרצונו (ואם החזן הגיע לקדושה והוא עוד לא סיים ישתוק וישמע מהש”ץ את הקדושה ויכוון לצאת יד”ח). או עכ”פ אחר העמידה יתפלל בקצב שלו ויאריך באמירת התחנון, ולדוד אליך, ואבינו מלכנו (ותחילתה היא תפילת ר’ עקיבא במסכת תענית), ואשרי ובא לציון, ותפלה לדוד שכולם דברי תחנונים. ובפרט תפילת והוא רחום הנאמרת בשני וחמישי (וראה מ”ש בחשיבותה בספר מקור ברוך לבעל תורה תמימה). ונמצאו זה וזה מתקיימים בידו. והזוכה לקום מעט יותר מוקדם יכול לצאת מביתו עם טו”ת לביהכ”נ ולהיות מעשרה ראשונים ולהתחיל התפילה מעט לפני הציבור וממילא יתפלל בכוונה יותר ושכרו עצום ורב.

מנהגנו לא לפתוח שום ספר בפתיחת ההיכל עי’ בשו”ת בית נאמן ח”ג

לום וברכה, יתכן מאוד שכן, כי משמעותו טובה להודות ולהלל לבורא עולם. לענ”ד זה שם שיש בו כמה מעלות טובות (האות ה’ שמועילה לפריון), המשמעות היפה של הלל והודאה, אבל כל שזה לא שם ע”ש צדיק/צדקת (לבת) שבכוח הקריאה ע”ש הצדיק/ה יושפע שפע רב בנוסף למעלות הנ”ל, הרי שבשבילי הוא מוגדר בתור שם נטרלי “שם מצויין אבל ללא ידיעה על השפעה מיוחדת שעשויה להשפיע לטובה על הילד/ה” (וזו דרגה שנייה במספר), כמו שביארתי בהרחבה בס”ד בס’ הקטן הוראה כהלכה (קו’ שם האדם סימן א’ וסימן ג’).

שלום וברכה, אם קראו לך נופר בגלל יופי השם והצליל הנחמד וכדו’, ולא על שם קרובת משפחה או חברה וכדו’ שמתה בקיצור ימים ושנים או שמזלה רע מעבר לרגיל ונפטרה ערירית, אין סיבה לשנות או להוסיף שם. העיקר שתקבלי על עצמך איזו קבלה טובה וחזקה אחת להתקרב לה’ (מה שאת בוחרת), וללמוד כל יום בס’ חובות הלבבות-שער הבטחון 10 דקות ביום, תאמיני תבטחי ותקבלי בעזרת ה’ את ישועתך בקרוב ממש.

לום רב, בעיקרון מוסיפים שם בעיקר רק כשה..כל ‘תקוע’ בחיים: פרנסה, זיווג, ילדים וכו’. אם הכל פחות או יותר בסדר, אין סיבה להוסיף, רק להתחזק במצוות (אצל הנשים בעיקר צניעות עד כמה שאפשר, טהרה ושבת) ומידות טובות, שזה בעצם מה שחייב לעשות יחד עם הוספת השם, כיון שהוספת השם לבד בלי לעשות כלום אין בזה ממש, רק עם קבלה חזקה של מצווה או שינוי מידה לא טובה וכדו’ אז ההוספה תועיל למשוך על האדם אנרגיות טובות, ברכה והצלחה [שמהות הוספת השם היא: אני אדם חדש ולא עלי נגזרו הגזירות האלו].

עי’ בהערות איש מצליח על המשנ”ב (סי’ נה ס”ק נו בסוף הספר) שם העלו דלגבי תפילה בצבור אם מתפלל בשעה שהציבור מתפללים – יש בזה מחלוקת ראשונים. ובמסקנא כתבו שאם רוצה להתפלל בחדר סמוך – לכתחילה לא יעשה כן (שיש אומרים שאינה תפילה בציבור ממש. וגם מפסיד תפילה “בבית הכנסת”) אבל במקום צורך יש לסמוך על המקילים דמצטרף כל שרואים זה את זה. (עי משנ”ב שם ס”ק נב) וע”ע בהלכה ברורה שם (סעי’ מה ובהערה).

בסיכום כיון שבנידון שלפנינו יש צורך בדבר יש להקל רק אם יש עשרה בבית הכנסת אבל אם אין עשרה בפנים הבית כנסת אין להקל.