דין מראה דם בצבע חם

מה דעת כבוד הרב על מראה דם בצבע חום, כהה/בהיר, שאיננו נוטה לאדום כלל?הרי הראשון (למיטב ידיעתי) שהזכיר דין מראה חום היה בעל יפה נוף (בזמן הרמ"א), שטימאהו, ואחריו היעב"ץ שטיהרו (מובא בפת"ש יו"ד ריש ס' קפח), ושעליו סומכים המתירים. ויש לתמוה, הרי עינינו רואות שרוב השאלות במראות דמים הינן על מראות חומים, ואיך יתכן שלא קיים דיון על זה אצל רבותינו הראשונים? יתירה מזו, אולי זהו הצבע המוזכר במשנה בנדה "כמימי אדמה"? לפי זה צריך לומר שהצבע חום נכלל בשם "אדום", ואם כן לכאורה הוא טמא. וראיה מפרש"י בבכורות ו, א, "רוב סוסים אדומים הם", ועוד ראיות (הראיות אינן מפרי עמלי). אלא שלפי זה, הדיהה של חום גם טמא מדרבנן כמבואר בפוסקים שאנו מחמירים גם בדיהה של חמשת הצבעים שהוזכרו במשנה, והנה עינינו רואות שמעולם לא אסרו מראה חום בהיר. אשמח לקבל חוות דעת כבוד הרב.תודה רבה