איספנדות
עיין למרן בב”י (סי’ ש”א) בשם הר”ן שגם דברים שאנו מסופקים אם הם מועילים או לא מותרים, ואין חשש משום דרכי האמורי, אא”כ ידענו שאינם מועילים. וכן דעתו בשלחן ערוך (שם סעיף כ”ז). ומכל מקום יש לבדוק שבלחש אין איזה דבר שקשור לעבודה זרה.
לכבוד הרב שליט"א
מה המקור למנהג לשים יין על העינים ועל העורף ובשפתיים ועוד... כפי שמובא בסידור המדוייק "איש מצליח" אחרי ההבדלה ולומר פסוקים כגון "בורא ניב שפתיים" וכו'
תודה רבה ויישר כח
כתב המרדכי בריש יומא (סי' תשכ"ג) כתוב בתשובת הגאונים וששחקתם שאנו נוחשי נחישות שאנו רגילים ליקח ראשי כבשים בראש השנה ואוכלים דבש וכו' ומטילים מים בכוס של הבדלה ורוחצים פנינו וכו' נשיב לכם על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון כי הניחוש כזה טוב הוא ורובו מיסוד המקרא ואגדות, וכו', ומה שנותנים מים בכוס של הבדלה ושותים, ומה שנשתייר אנו רוחצים פנינו מהם כדי לחבב את המצוה. ואמרינן שיירי מצוה מעכבין את הפורענות (סוכה לח ע"א) וכו' עכ"ל. וכשאומרים פסוקים הוא עדיף, שמזכיר זכות המצוה כמו מצות ה' ברה מאירת עיניים וכן יתר הפסוקים. והובא זה בקצרה גם בטור סי' רצ"ט ע"ש.