אני לומד בחו"ל רפואה, ואני כהן. ברוך השם אין נתיחות של גופות, וגם אם הן נמצאות אז אין חיוב לגעת בהן, הגופות של גויים(מעט מאד פעמים שיש גופות) אני סיימתי שנה שנייה, והשאלה של מה יהיה בארץ לא נותנת לי מנוח, זאת אומרת על הבית חולים בארץ, מבחינת האיסורים במידה והם קיימים לרופא כהן. השאיפה שלי לעבוד בע"ה עם ציבור חרדי ולענות על דרישותיו, אני שואף להיות רופא משפחה בקופת חולים. ישנה תקופת הסטאז' בבית חולים. במהלך הסטאז' חל איסור על רישום מרשמים (רצפטים), תעודות לידה, תעודות פטירה, חוות דעת רפואיות ותעודות כלשהן. כמו כן, אין הסטאז'ר רשאי לחתום על שחרור חולה מחדר מיון, מחלקה בביה"ח או כל מתקן רפואי אחר. מלבד ההגבלות אלו, על הסטאז'ר חלות כל הזכויות והחובות של רופא מורשה. מעבר לסוגיה המקצועית שאתקל בה בעתיד ישנה גם הבעיה המשפחתית שהיא מהווה חלק מהבעיה פה שבמידה ותיהיה בעיה להמשיך ללמוד אז זה יכול לגרום בעיה מאוד גדולה בבית ומזה אני הכי חושש, כי אבא שלי לא בקו הבריאות (מבחינה פיזית, בעיות לב קצת,דכאון), ושהם לא יתנו לי להמשיך בהתעלות הרוחנית שלי והם בעצמם ספק יישארו כי הם יבינו שזה נעשה עקב החזרה בתשובה שלי, זאת בעצם עוד בעיה בפני עצמה, שאני לא יודע מה יהיו ההשלכות של כל זה על הבית,עלי, על ההורים וכל הסובבים אותי, אני חושש גם לבריאות של אבא שלי, היא יכולה להדרדר חס וחלילה. וספק אם ישארו מקיימי מצוות כפי שהם היום. בנוסף הושקעו כבר כמויות כסף גדולות לדעת האם לאור האמור אוכל להמשיך בלימודי רפואה- כי אצטרך לעבוד בבתי חולים בארץ במחלקות: פנימית,מיון,טיפול נמרץ, וכירורגיה. שאפשר שיארע מקרה מוות ח"ו ואני כסטאז'ר חובתי להיות במחלקות הנ"ל. ונפשי בשאלתי האם נוכל לסמוך על סברת הראב"ד שבזה"ז שאנחנו הכהנים טמאי מתים איננו חביים משום איסור טומאה ובחזו"ע(אבלות ב' עמו' ח) מצא חברים מקשיבים לסברת הראב"ד וסיים שאפשר לצרפו לס"ס. ועוד סיום השאלה ועוד יש פתרון שהעלה בזמנו הרב גורן זצ"ל במאמרו לגבי כל הסברות ובפרט לגבי חרב כחלל דמי(צירפתי את המאמר כולו). וזה מלבד דעת מהרשד"ם שכהני זמננו אינם כהני ודאי. האם יש בכל זה(ואולי ישנם עוד סברות שאינני העלתי במכתב הנ"ל) מני"ר נר"ו כדי סמיכה שאוכל להמשיך את לימודי הרפואה או שמא אין בזה.