אבי מורי שיחיה חולה דמנציה. בדרך כלל אני איתו בביתו. פעמים רבות הוא שוכח את שמי וקורא לי בשם אחר, לרוב בשם אחד משני אחי. כשהוא קורא לי בשם אדם אני עונה לו ולאחר שסיימנו את השיחה או שהבאתי את שביקש אני שואל "איך קראת לי?" והוא מחייך ואומר את השם בו קרא לי ואחריו את שמי.
א. האם עדיף שלא אשאל גם בדיעבד איך קרא לי או שאין בזה עניין?
ב. לעתים הוא קורא לי לא בשם אדם. "אלהים", בשם אדנות, או בפסוק המתחיל בשם ה'. ואז אני אומר לו בתחילת המענה שאני אני [שמי] "לא אלהים ולא השם". האם נכון לענות כך לאבי מורי?
ג. היה מקרה אחר, בו חיכינו לאחותי שתבוא להחזיר אותנו הביתה. הוא שאל אותי "מתי אמא שלך תבוא?" (ואני יתום אם) ועניתי שגם אני רוצה שהיא תבוא. והוספתי שאחותי (אמרתי את שמה) תגיע "בעוד מספר דקות". אני מקווה שבזה אין זילות כלשהי.