יום הולדת באדר א’ / ב’
באדר א’, ומכל מקום מכיון שהשנה זה כבר עבר אפשר לעשות באדר ב’.
שאלה בעקבות שיעור בנושא. האם יתכן שקבלת ישראל : 'רצו - מתענין' יכולה להשתנות בימינו כאשר 'יש שלום ואין גזירה' עפ"י הבנת המפרשים בר"ה יח?
איזה שלום ?הסכם אוסלו?!
ובפרט שראשונים רבים סוברים שעתה קבלום בתור חובה ממש, וכן הסכמת גדולי האחרונים ועל צבאם מרן הש"ע (ר"ס תקנ"ו) וע"ע בספר חזו"ע ארבע תעניות (עמוד י"ג י"ד) באורך.
מאת: פלוני | תאריך: כ״ו בתמוז ה׳תשע״ז – יולי 20, 2017
אחהמ"ר, הגדרת 'שלום' ע"י הרשב"א (עין יעקב ר"ה עג:) - שישראל שרויים על אדמתן (לששון ושמחה'). ואילו 'אין גזירה ואין שלום' - שישראל שרויין על אדמתן בארץ האויב אלא שאין גזירה - ... לא רצו - אין מתענין. ורש"י פירש (שם), שאין יד עכומ"ז תקיפה על ישראל. הסכם אוסלו - אע"פ שהזיק לעם ישראל בצדדים רבים (אני תושב גוש קטיף 20 שנה), לא גרם ח"ו שיד הגוים תקיפה, והכל תלוי ברוח המנהיג ובגבורה העוטפתו, ות"ל, גויי העולם מבינים היטב את עוצמת ישראל (מקום 8 ברשימת המעצמות)
כבר כתבתי שיש ראשונים שהסבירו הכוונה לזמן ביהמ"ק, וגם להחולקים (שרבים הם) כבר קבלום בתור חובה ממש. וכן פסק מרן הש"ע שקבלנו הוראותיו, וכדאי שכבודו יעיין בחזו"ע שציינתי אליו.