בספר התשבי הנד"מ (עמ' עט ערך הדר) כתב שנוהגים לכתוב בסוף כל פרק בגמ' 'הדרן עלך' ופירושו 'חזור בך', וכתב לפרש את הפסוק בדניאל (ד לג) 'וליקר מלכותי הדרי' פירוש חזרתי. עכת"ד. והיעב"ץ בעזר אור כתב שפירוש הדרן עלך הוא 'חזרתנו עליך' וכן 'הדרך עלן' חזרתך עלינו, והשיג על מ"ש לפרש הדרי בס' דניאל חזרתי, שא"כ הל"ל הדרת כמו שאמר (שם לא) שַׁבְּחֵת וְהַדְּרֵת, אבל אינו אלא מל' פרי עצר הדר וענין תפארת. עכת"ד. ומרן פה"ד רה"י נר"ו העיר "לא ידענא מאי קאמר שכאן נבוכדנצר מדבר בעד עצמו ואומר וכו' וליקר מלכותי חזרתי, ומה ענין הדרת לכאן. עכ"ל. ואני עני תמה עד מאד, שדברי היעב"ץ ברורים, שכל לשון מדבר בעבר בארמית המקראית הוא בצירי תיו, והביא ראיה משַׁבְּחֵת וְהַדְּרֵת שפירושו שיבחתי והידרתי, לעומת (שם ה כג) שַׁבַּחְתָּ הַדַּרְתָּ שהוא בנוכח! הכיצד מרן נר"ו הבין את דברי היעב"ץ אחרת?