Menu
שאל את הרב
print
אא

מפני מה בפסוק בפרשת תולדות "ויעתק משם ויחפור באר אחרת ולא רבו עליה" וגו' המלה "רבו" היא מלרע, הרי זו מלה מגזרת נחי ע"ו שכשהן בעבר הן מלעיל. האם יש כאן תופעה דקדוקית, או שזהו יוצא דופן על פי המסורה? 

הרב אמיר דאדוואנד

כיון שיש לאחריה אות גרונית. וכיוצא בזה "וסרו" הצפרדעים שהיתה צריכה להיות מלעיל כדין נחי ע"ו, ובאה מלרע בגלל הה"א.

שאלת המשך: דקדוק – כללי נסוג אחור

האם הכלל הזה לא אמור להיות רק במקרים ששתי המלים מחוברות בטעם משרת? כאן המלה "רבו" בטעם מפסיק. גם בדוגמה שהביא כבוד תורתו "וסרו הצפרדעי"ם המלה "וסרו" מחוברת למלה "הצפרדעים" בטעם מוליך. (שופר הולך) שאלה נוספת: מדוע בתפלה אומרים: וריבה ריבנו" "וריבה" מלרע? צריך היה להיות מלעיל!

הרב אמיר דאדוואנד

1. הכלל אמור גם בטעם מפסיק (כן שמעתי בשם מרן ראש הישיבה שליט"א). ועל כל פנים יש כמה וכמה מלים שבאו מלרע ואין להם טעם. עיין במכלול דף ק' עמוד א'
2. בגלל הרי"ש שבאה אחר כך שגם היא נידונת לעניין זה כגרונית, וכמוהו (תהילים ל"ה) ריבה ה'.

שאלת המשך: דקדוק – כללי נסוג אחור

זכורני במאמר של מרן פאר הדור רה"י נר"ו באו"ת (תשמו צו) שהסביר ולא רבו עליה מלרע משום נסוג קדים (כלל שהוא חידש), אבל וסרו הצפרדעים נשאר מהזרות ואין לו הסבר. אם מרן נר"ו חידש כלל נוסף, אשמח לקבל מקורות.

הרב אמיר דאדוואנד

נכון. ושני הכללים אמת. ועדיין ישארו זרים.

לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew
דילוג לתוכן