מנהג העלייה לקבר ביום יארצייט שאחר אזכרת השנה אינו מובא בשו”ע, ומה שנהגו בזה ע”פ האחרונים (ומהם ספר חסידים, קב הישר, מעבר יבוק ועוד) שיש בזה תועלת לנפטר ועל כן גם מתפלל הוא על קרוביו. ולכן אם יכולים להקדים אכן עדיף אך אם יש קושי אפשר לאחר.

אבל סיום המשניות והלימוד שעושים לעילוי נשמת תכליתו הוא להוסיף זכויות לנפשו אחר שעומד בדין ביום אזכרתו ואם יאחרו מה יועיל לו אחר שעמד בדינו? וכן נהג מרן ראש הישיבה זצ”ל שחל יום אזכרת ביתו בשבת והיה לו קושי לעלות קודם  אזי איחר את העליה לאחר השבת.