ספר הנהגות הנשים
בספר תולדות יצחק מהדורה שניה (במבוא עמ’ כא) נכתב על ידי ר’ חי רן ישועה חדאד, בין ספריו שחיבר, סיפורי מעשיות ומוסר לנשים. ואולי זה הכוונה על קונטרס זה שאתם שואלים עליו. וא”כ המדפיס ר’ חי הוא גם המחבר.

ידוע לנו שתרועת ראש השנה היא בכי וכדמתרגם יבבא וחזל למדו זאת מסיסרא בראש השנה לג כידוע ומשמע שיבבא דסיסרא זה בכישאלתי הרי בשמות לב יז על הפסוק שיהושוע שמע קול במחנה כתוב: "וישמע יהושוע את קול העם ברעה' (הניקוד בריעו) והכוונה בריעו לשון תרועה ואכן גם שם התרגום כתב יבבא אולם התרגום יונתן בן עוזיאל כתב 'מיבבין בחדוא' וא"כ שאלתי איך אפשר לייבב בשמחה? שנית גם לתרגום אונקלוס שכתב יבבא אם נפרשהו בכי זה סותר לרשי שכתב ששמחו ומשמע שהיבבא הזאת שמחהדבר נוסף בכל המקומות התרועה היא בהקשר שמחה כמו מזמור לתודה הריעו לה' וכן בהרבה מקומות א"כ המילה תרועה מה פרושה והתרגום יבבא מהושאלה שלישית מניין לחזל להגיד שגנוחי גנח וילולי יליל אולי גם בתרועה דראש השנה מדובר בתרועת שמחה ולמה הכניסו את הבכי כשמלבד סיסרא מצאנו יבבות של שמחה תודה כבוד הרב
-תרועה (וכן יבבה בתרגום) היא השמעת קול בתרועה או בשמחה או באבל,
וכמו שכתב הרד”ק בספר שרשים שורש רו”ע , וכמו שמובן ג”כ מהמקורות שהבאתם.
ובזה ענינו על שאלה א וב ששאלתם, ומה שכתבתם שבכל המקומות תרועה היא בהקשר שמחה, התבאר שזה אינו מדוייק.
– מה שהקשיתם מניין לחז”ל שתרגום יבבה היינו של בכיה, הרי גם שמחה מתרגמים יבבה.
זו קושיא טובה ולענ”ד ליישב שכיוון שמצאנו בפסוק לגבי אם סיסרא ייבוב על בכיה, אנחנו חוששים שמא גם כאן הכוונה לבכי,
ואז שייך הספק אי גנוחי נח או ילולי יליל או שניהם, אבל בלשון שמחה ודאי שהוא ילולי יליל ומאחר דמספקא לן ספיקא דאורייתא לחומרא.