הערה הארה
שאלות נוספות בנושאכוונת השואל לענ''ד שע''י שהגוי לא מתכוון לבטל איסור כלל כעין הטוחן חיטים לקמח אין בכלל את הכלל של אין מבטלין איסור לכתחילה ולכן יהיה מותר לכתחילה מה שנותר לברר וזה חשוב יותר הוא האם מועילה ריסוק במכשירי שייקים למיניהם שהרי נשארים חלקי פרי קטנים וכיוון שמדובר לפחות בתותים בחרקים דקים מן הדקים =טריפסים ,לכן יש חזקת נגוע ואין טחינה מלאה לאפוקי מחזקה זו אלא רק ריסוק שהוא ספק גדול ולכן צ''ע מה הדין למעשה
הרב רזיאל כהן
פירושך בכוונת השואל הנ”ל אינו נראה לי, כי: אמנם נכון שהגוי אינו מתכוין לבטל את החרקים שבתותים (ובדיוק ע”ז סובב כל הדיון בשאלתו ובהוראה ברורה), מ”מ אני שאלתי אותו למה הוסיף להדגיש שמדובר בתותים קפואים, ומה המיוחד בהם להקל יותר מטריים, וע”ז עדיין לא ענית לנו.
אמנם כעת [אחר שנים…] נראה לי כוונת השואל שבדיקת תותים קפואים היא קשה מאד, ואינה יעילה כמו בתותים הטריים, כפי ששמענו וראינו, ויש באמת טורח רב (או אי אפשר כלל) להפריד מהם את האיסור. וזה בהחלט שיקול בעל משקל להקל כשאינו מתכוין לבטל האיסור.
אולם למעשה אין להקל בנדון הנ”ל, וכפי שהוספת שטחינת התותים לשייק אינה יעילה לטחון את החרקים שבהם, והצדק עמך בזה. ואילו היה מדובר במוצר שהוא רק ספק נגוע (וכפי שחשבתי בעבר), היתה טחינה כזו יעילה לעשות לנו ספק ספיקא (שמא היה המוצר נקי מעיקרו, ושמא עכ”פ כעת נתרסקו חרקיו בטחינה), וכמו שסמכו הרשב”א ומרן על בישול הפירות שמא נתרסקו החרקים על ידו. אבל אחר שהוברר לאחרונה שהתותים מוחזקים בנגיעות ודאי, אי אפשר להקל בריסוק דליל, אלא רק בטחינה דקה מן הדקה. ויישר כח לך שהארת את עינינו בזה.
Google
