מאמרים
חן חן על שאלתך וזהירותך במצוות. ולהלכה –
בתלשא יש שני סוגים, תלשא גדולה טעם מפסיק
1. פ"א רפויה, כי הכ"ף סופית כאן מושכת
כי הללוהו השניה בטעם מפסיק.
לאחר טעם מפסיק גדול (כמו סוף פסוק מתוח
נראה שהמדרש לא מזכיר את הטעמים כהוכחה לדבר.
לא נכון להטעים בישעיה תיבת "בורא" וגם "ונוטיהם"
א) זה מטעם שמלת מצוותיך בהפסק. וזה כלל
חובה לענות אמן. אין חובה להפסיק את הקריאה
אין הבדל במשמעות, אלא כשזה בטעם משרת זה
כאשר המלה משה ("אל משה לאמר"), היא בטעם
מלרע – שלא תיבלע האל''ף. ועוד לפי שתיבת
1. האות ה"א במפיק היא סימן כינוי לנסתר
עיין בספר לחם הבכורים (דף ל"ו ע"א) שכתב
יש הרבה יוצאים מן הכלל שאין אנו יודעים
עושים דרוש באחת השבתות של חודש האחד עשר
עד סוף השנה (ומפסיקין שבוע אחד בתחלת חדש
לפעמים, כשיש מפסיק גדול (כגון כאן שיש "עולה
א) כי מלת "לגאלנו" בטעם מפסיק. ב) גואל
אין צריך להפסיק רק לקדוש וברוך וימלוך. אבל
א) קשה להכריע אם 'אלקינו' במשרת או במפסיק,
1. יש קלטות ודסקים של מרן ראש הישיבה
ממשיך.
יפה אמרת שאותיות בג"ד כפ"ת הבאות לאחר מילה
כלי נגישות