מאמרים
1) יש ספר משת"י שנדפס בימינו בשם רב
להודיע לו שיזהר מכאן ולהבא.
חמשת מיני דגן (עוגה וכיוצא בזה) – הרי
1. אות אחת מחשב מותרת במחיקה. 2. אם
1. אינו מוסמך. 2. אפשר לכתוב. 3. אסור
אם באותו מקום אומרים תחנון, הוא לא יאמר
אפשר לעשות כן ויעלו בפרשה רק שלושה אנשים.
נראה כמו בלוח של "ישיבת כסא רחמים" כיון
דעתי כדברי ערוגת הבושם. ומ"מ לא יתגרה בשינה
לא שמעתי יתכן שיש בזה משהו.
מגיל 9 לבנים ו-6 לבנות צריך להפריד.
אין חשש, רק בזמן וסתן יש שנמנעים אז.
גם אצל רוב עדות המזרח, אף שלא התקבל
יעויין בשמואל א' (פ"ז פסוק א) שהארון היה
מברכים.
אמנם גברא רבה אמר מלתא, אך אחהמ"ר אין
לא תמיד. יש שאינם זוכים לחזור בתשובה.
כל השמות טובים חוץ מיהויריב ואלנקווה. מה שיחליטו
הכלל הנ"ל אינו ברור כל כך. ומצינו כמה
ה' שפתי תפתח אומרים רק לאחר שלש פסיעות,
בשביל שיחשב כוס של ברכה צריך לברך עליו
בחו"ל היה המנהג לברך בחול המועד כי העם
מכיוון שנותן הפרס נותן על דעת שיהיו גם
יש עשרות יוצאים מן הכלל בדיני נסוג אחור
מעיקר הדין אפשר להסתפק בשטיפה בלי כלי, אבל
כלי נגישות