מאמרים
העברנו את השאלה למרן ראש הישיבה שליט"א, והשיב,
לא מצטרף לברכת המזון. ולגבי ברכת על המחיה
כנראה כוונת השואל שבספר מקור נאמן (סימן תקל"ו)
אין איסור לקרוא בספרים שנתחברו על ידי גויים,
א) אין אדם לומד תורה אלא במקום שלבו
אין לענות אמן אחר ב' ברכות ויותר אלא
מסתמא כן לא שמעתי חידוש כזה אם תרצה,
א. האורז עיקר בתערובת, כיון שבשעת האכילה הוא
גזירת התורה היא שרק עפ"י שני עדים יקום
אם החיבור לאינטרנט במשרדך הוא חיבור קבוע ולא
אין מקור לזה. ובספר שלחן הטהור כתב על
א) אינני יודע. אפשר לשמוע אותו ולהתייעץ עם
א) דעת הרמב"ם ורוב הפוסקים שאין מטהרים בשאובה
א) אין הבדל. ב) ראה בסוף בבא מציעא
לא מחייב. אפשר שעושים כן כדי שיבוא לידי
מן הדין רשאי לברך על תפלין בכתב אשכנזי
אם הדבר הזה מיוצר בחו"ל, מסתמא יש בו
אף שכמדומה ואין צורך להשיב על טענות כאלה
מעיקר הדין יש מקום להקל בזה, אך דעת
הפוסקים כתבו בכיו"ב שהמכירה בטלה במי שמכר חמצו
הנכון לקרא בקמץ רחב כמו בפתח ולא כמו
לעניות דעתי הביאור: בעבור אבותינו שבטחו בך ולמדת
אין בכחינו לאסור איסור מוחלט על זה, אבל
פוטר את המאכלים שברכתם שהכל בלבד. אבל את
זכורני בפירוש המלבי"ם על איוב שגם על צדיק
כלי נגישות