שאל את הרב

רק בלמ”ד להשלים את הלמ”ד החסרה (מלשון כלולות) משא”כ הכ”ף שאמנם הייתה צריכה להיות דגושה מדין בג”ד כפ”ת בראש מילה, אך כיוון שבאה עתה אחר אותיות אהו”י האות רפויה.

כאשר השנה מעוברת החודש העיקרי הוא אדר ב’ אלא א”כ הפטירה היית גם בשנה מעוברת ונפטר באדר א’ שאז בשנה מעוברת העיקר יהיה אדר’ א’.

בודאי שבסיום י”ב חודש לפטירת הצדיק שאנחנו עדיין אבלים על פטירתו אין ראוי לעשות הילולא ושמחה וששון.

ספר מקור נאמן ח”ב סי’ פג וז”ל: לא ישנה מהמנהג כיון שיש עוד טעמים לאמירת ציצית בשווא (עי’ בברכ”י סימן ח’ סק”ד בשם ר’ מנחם די לונזאנו שגם בזמן התכלת צ”ל בציצית בשוא והכוונה להתעטף בבגד עם ציצית אבל בפתח משמע שהציצית עצמה היא העיטוף וזה אינו שאין מתעטפים בחוטים אלא בבגד עכת”ד ודפח”ח ).

מעלה גדולה לצאת לבית הכנסת בטלית ותפלין.  אמנם מי שיודע בעצמו שלומד יותר טוב בבית המדרש ולא בבית עדיף שילמד שם. וטרם התפילה יכול לצאת ולהניח תפילין חוץ לבית הכנסת.

השאלה אינה ברורה. אם הכהן עומד בתפילת הלחש אינו פוסק כלל לעלות לברכת כהנים, אלא אם כן היה מתפלל עם הש”צ שאז עוקר רגליו בברכת “רצה” לדוכן מברך ברכת כהנים וחוזר לסיים תפילתו. ואם אינו עומד בתפילת לחש, אז בברכת “רצה” עוקר רגליו ועולה לדוכן גם בלי שיזמינו אותו.

יש להבחין בין בשר חם שאין היד סולדת בו לבין בשר רותח שהיד סולדת בו.

שחתך בשר רותח שהיד סולדת בו בסכין פרווה מעתה הפכה הסכין לבשרית וכדי להחזירה לפרווה צריכה הגעלה. אבל בחתך בשר שאינו רותח שאין היד סולדת בו די לסכין בשטיפה היטב. (עי’ שו”ע יו”ד סי’ צד ס”ז)

ניתן ליצור קשר בפלאפון מס’ 054-8450228. אחרי השעה 22:00 בערב.

אומרים קדיש גם בספר הראשון, אפילו שהעולים להשלים לשבעה עולים הם מוסיפים. (עי’ בחזו”ע חנוכה עמ’ רמב)

מותר להשתמש למה שחפץ. (כל האיסור הוא רק בנרות שהודלקו לשם מצוות החנוכה וכבו תוך חצי השעה של זמן המצווה)