שאל את הרב

מרן ראש הישיבה זצ”ל המליץ על שם זה ואמר שהוא טוב.

(ועי’ בספר “ברית יצחק” לרב יעקב מור מבוגרי הישיבה שכתב שאין לחשוש מצד שע”פ הקבלה זה שם של קליפה שחציה טוב וחציה רע.) מזל טוב והרבה נחת.

אסור, אא”כ אין חשש הרהור כלל, כגון שניכר לעין כל שזהו ציור מדומה ולא מעורר שום תאווה כגון בובות וכדו’. והרחק מן הכיעור ומן הדומה לדומה. ועי’ בשו”ת יחוה דעת ח”ד סי’ ז.

בתונס המנהג היה ליפול על יד שמאל, עי’ בספר עלי הדס (פרק ד’ סעיף נו).

וכן מבוא בדברי מרן ראש הישיבה זצ”ל הכ”מ בהערותיו לבן איש חי (שנה א’ פרשת כי תשא סעיף יג)

וסיים: אבל מנהגנו ומנהג רוב בני ג’רבא כדברי הרב המחבר זצ”ל (שלא ליפול) ע”כ.

נכון שע”פ רוב מילה שמנוקדת בסגול סגול תבוא באתנח או סוף פסוק בקמץ סגול,

כמו כָסף , נָפש ועוד. מ”מ מצינו יוצאים מן הכלל כמו מֶלך (בראשית מט כ) תֶבן (שמות ה ז) ועוד. וגם נֶדר יוצאת מן הכלל. ועי’ להראב”ע ז”ל (שמות ה ז).

שלום וברכה וישע רב.

לשאלתך יש את ספרו הגדול של מרן ראש הישיבה “דרכי העיון”

שבו האריך הרחיב שלב אחר שלב כיצד ללמוד בשיטה זו בלימוד עצמי ומדוייק עם כללים ברורים ודוגמאות מאלפות.

וכן ספריו “ארים נסי” על הש”ס.

ובפרט בסוף ספר “דרכי העיון” מובא שיעור בין רב לתלמיד בשקלא וטריא דקה מן הדקה איך נראית צורתא דשמעתא.

וכמו כן לאחרונה ישנה סדרת שיעורים בשיטת העיון המופיעה באתר הישיבה. כול יום שלישי מצורף קישור  https://www.youtube.com/playlist?list=PL_5buk_m8-OyXjEEWFOwjuT6Lr5SLCx-I

מזל טוב. הבן יכול לעלות לתורה באותו יום שחוגג בר מצווה כיון שיום שנולד בו הוא 13 ויום. (רק יש לשים לב שאכן נולד בד’ כסלו כי לפעמים נולד בליל ה’ בכסלו ונכתב בתעודת הזהות ד’ בכסלו עקב התאריך הלועזי שמשתנה בחצות הלילה). ודעת מרן הרב עובדיה זצוק”ל שביום שבו הנער מניח תפילין פעם ראשונה אפשר להקל להעלותו לתורה אפילו אם עדין לא הגיע לגיל יג’. אך דעת מרן ראש השיבה זצוק”ל שקודם י”ג שנים אי להעלות קטן כלל ביום חול.

ענבים אין שום דבר מיוחד לשטוף במים

בתותים סוג א’, צריך להוריד את העלה הירוק, להשרות בטיפת סבון עם מים למשך כ 3 דקות ולנקות כל אחד ואחד בעדינות

מותר ללא חשש