הכי טוב ראש קטן?!

שלושה ימים שאני מסתובב עם קושיא בבטן, וכאב קטן בלב, על האפליה בין פינחס לאליהו, פינחס ראה פרצה, ולא אמר מה זה מזיז לי, גילה בעיה, ולא אמר זו לו הבעיה שלי, הוא לא אמר, מה לי ולצרה זו, הוא קינא לה' וגילה אכפתיות ונקט יוזמה, וזכה בעבור זה מה' לברית שלום מיוחדת, וקידום לכהונת עולם, לו ולבניו עד סוף כל הדורות.
 
לעומת זאת בהפטרה, נקרא על אליהו הנביא, שגם הוא גילה אכפתיות, ומעורבות, וקיבל כאלו תגובות מאלוקים שאי אפשר בכלל להאמין, אליהו מרגיש שהעם קורס מכל הבחינות, והוא לא מוצא שום פיתרון.
 
הוא חייב שיחה דחופה עם המנכ”ל, זה כל כך חשוב לו, שהוא מוכן ללכת בשביל זה ארבעים יום בלי אוכל, הוא מגיע למשרד הראשי בהר סיני, נכנס לחדר הישיבות. וה' שואל אותו במין תמהון שכזה, מה לך פה אליהו? מה אתה מחפש כאן?
 
ואליהו מספר בכאב ובבכי על מצב העם ואומר: “קנא קנאתי לה', כי עזבו את בריתך בני ישראל, את מזבחותיך הרסו, ואת נביאיך הרגו בחרב, ונשארתי אני לבדי לה' ויבקשו גם את נפשי לקחתה” – איזה כאב עצום רק לקרוא את המילים, הלב שלי נשבר, איזה סיכוי יש לעם שעוזב את ה', הורס מזבחות, רוצח נביאים, ומנהל מרדף אחר האחרון שבהם… איך אפשר לתקן משהו במצב שכזה. [לקרוא את המילים שלו שוב ולקבל פיק ברכיים].
 
וכאן יש קטע כזה משונה: “והנה ה' עובר, ורוח גדולה וחזק מאד, מפרק הרים ומשבר סלעים לא ברוח ה', ואחר הרוח רעש, לא ברעש ה'. ואחר הרעש אש, לא באש ה'. ואחר האש, קול דממה דקה, והנה אליו קול, מה לך פה אליהו”. אולי אלוקים צריך לשמוע שוב?! ואליהו חוזר על דבריו ומבכה שם על המצב העגום של העם…
 
ומה היתה תשובתו של ה'? במילים פשוטות ה' עונה לו, אל תבלבל לי במוח! זה לא ענינך!! וכך אומר המדרש: בריתי היא זו, ולא בריתך – ומה אתה מתערב? מזבחותיי הם ולא מזבחותיך, ולמה אתה “דוחף את האף”? ואפילו כשאליהו מספר לו, הרגו את נביאיך בחרב, עונה לו ה' בזו הלשון: נביאי הם, ולא נביאיך, ואתה מה אכפת לך!!
 
חוץ מההתנערות הבלתי מוסברת מאחרון החיילים שנותר בקרב, אליהו מקבל בו במקום מכתב פיטורין… ואת אלישע… תמשח תחתיך, איך אומרים, הכי טוב להיות ראש קטן.
 
חוץ מהכאב האמיתי על אליהו הנביא, זו גם שאלה בשבילי כי יצאתי מבולבל, אז להתערב או לא? לגלות אכפתיות, או להגיד עזוב זה לא ענייני? פינחס התערב, הגיע עד לרצח, וקיבל צל”ש, אליהו הנביא רק פתח את הפה, וקיבל נזיפה והורדה בדרגה. הכל כאן הפוך. [ומה גם שרבותינו אומרים פינחס זה אליהו, והכל משורש אחד קנאי בן קנאי, אז מה ההבדל].
 
חיפשתי ומצאתי כל מיני תשובות, אבל רק אחת הרגיעה אותי באמת, והיא רמוזה בתחילת השיחה בין ה' לאליהו, ה' שואל את אליהו: מה לך פה אליהו? ורבותינו אומרים אל תיקרי פֹּה אלא פֶּה.
כלומר למה יש לך פה, בשביל מה אתה מדבר? למה אתה מתלונן? יש בעיה, הפשל שרוולים קום ועשה מעשה, לא משנה בדיוק מה, העיקר תעשה להוציא קיטור, להיות מהמדברים סרה על המצב, מה יצא מזה? במצבים כאלה לא צריך פה צריך ידיים!!!
 
וזה ביאור הקטע המשונה שקראנו על הרוח החזקה, והרעש, והאש, ולא ברוח ה', ולא ברעש ה', ולא באש ה', ובאמת לא מובן מה נכנס באמצע השיחה הזו, הסיפור המשונה על הרוח? והרעש? והאש? אבל הביאור כאמור, הקב”ה אומר לאליהו הנביא, לא ברעש, ולא ברוח, ולא באש, להגיע אלי זה רק במעשים שקטים, בפעולות בונות לשיפור המצב, אך רק בדברים הנעשים בקול דממה דקה, כי אכפתיות אמיתית מתבטאת רק במעשים.
 
לכן אם אתה אכפתי, דע לך שיש בך ניצוץ מאליהו הנביא, אליהו הנביא הוא זה שצריך להשיב לב אבות על בנים, זה התפקיד שלו, ובזה בעצם תלויה הגאולה, כשבמקום לבכות על הניתוק מהמורשת, להתלונן על המרחק מהדור הקודם, הוא יפעל וישיב לב אבות על בנים, ולב בנים על אבותם, שבשינוי ותיקון זה תלויה הגאולה!!
 
אז אל תגיד כאן לא עושים מספיק, בארץ הזו, בעיר הזו, בבית הכנסת הזה, אין מספיק תורה/ קדושה/ אהבה/ חסד/ דיבוק חברים…. והוסף עוד תלונות כיד ה' הטובה עליך, אל תדבר במילים, דבר בשקט, בקול דממת המעשים. הוסף שיעור, צור הידברות, וקרב לבבות, אל תפתח את הפה בכלל, אם תדבר רק נפסיד כולנו, כי זה סוד תיקון המעשה של אליהו ובזה תלויה הגאולה, אם אתה אכפתי, אל תתלונן על המצב, קום ועשה מעשים, כי מעשה פשוט אחד עדיף מאלף מילים!!!