אוצרות ספר איוב – פרק ה’ (1)

 פרק ה' |  {א} קְרָא נָא הֲיֵשׁ עוֹנֶךָּ וְאֶל מִי מִקְּדֹשִׁים תִּפְנֶה: אמונה במזלות {ב} כִּי לֶאֱוִיל יַהֲרָג כָּעַשׂ וּפֹתֶה תָּמִית קִנְאָה: אדם שמת כתוצאה מכעס {ג} אֲנִי רָאִיתִי אֱוִיל מַשְׁרִישׁ וָאֶקּוֹב נָוֵהוּ פִתְאֹם: {ד} יִרְחֲקוּ בָנָיו מִיֶּשַׁע וְיִדַּכְּאוּ בַשַּׁעַר וְאֵין מַצִּיל: ידכאו חסר תי”ו יתדכאו | עושר שלא טוב לאדם | נתינת חומש מכספו לצדקה | נתינת מעשרות | האם צריך לתת מעשרות וחומש באופן מדויק? | נתינת הצדקה שהצילה מפיגוע {ה} אֲשֶׁר קְצִירוֹ רָעֵב יֹאכֵל וְאֶל מִצִּנִּים יִקָּחֵהוּ וְשָׁאַף צַמִּים חֵילָם: אריכות הימים שיש לבני עלי בזכות התורה ונתינת הצדקה | 'אין דבר גרוע מפשיטת יד' {ו} כִּי לֹא יֵצֵא מֵעָפָר אָוֶן וּמֵאֲדָמָה לֹא יִצְמַח עָמָל: מהי חכמת 'גורל החול' שהרב חיד”א משבח אותה? | השקר שיש בהורוספוק {ז} כִּי אָדָם לְעָמָל יוּלָּד וּבְנֵי רֶשֶׁף יַגְבִּיהוּ עוּף: לעמל – ללמוד על מנת ללמד | למי אמר הרמב”ם לרחוץ את שכלו? | מדוע אצל הספרדים לא היה רפורמים?