קריאת שם "ליב" לבת

לום וברכה, יתכן מאוד שכן, כי משמעותו טובה להודות ולהלל לבורא עולם. לענ”ד זה שם שיש בו כמה מעלות טובות (האות ה’ שמועילה לפריון), המשמעות היפה של הלל והודאה, אבל כל שזה לא שם ע”ש צדיק/צדקת (לבת) שבכוח הקריאה ע”ש הצדיק/ה יושפע שפע רב בנוסף למעלות הנ”ל, הרי שבשבילי הוא מוגדר בתור שם נטרלי “שם מצויין אבל ללא ידיעה על השפעה מיוחדת שעשויה להשפיע לטובה על הילד/ה” (וזו דרגה שנייה במספר), כמו שביארתי בהרחבה בס”ד בס’ הקטן הוראה כהלכה (קו’ שם האדם סימן א’ וסימן ג’).

שלום וברכה, אם קראו לך נופר בגלל יופי השם והצליל הנחמד וכדו’, ולא על שם קרובת משפחה או חברה וכדו’ שמתה בקיצור ימים ושנים או שמזלה רע מעבר לרגיל ונפטרה ערירית, אין סיבה לשנות או להוסיף שם. העיקר שתקבלי על עצמך איזו קבלה טובה וחזקה אחת להתקרב לה’ (מה שאת בוחרת), וללמוד כל יום בס’ חובות הלבבות-שער הבטחון 10 דקות ביום, תאמיני תבטחי ותקבלי בעזרת ה’ את ישועתך בקרוב ממש.

לום רב, בעיקרון מוסיפים שם בעיקר רק כשה..כל ‘תקוע’ בחיים: פרנסה, זיווג, ילדים וכו’. אם הכל פחות או יותר בסדר, אין סיבה להוסיף, רק להתחזק במצוות (אצל הנשים בעיקר צניעות עד כמה שאפשר, טהרה ושבת) ומידות טובות, שזה בעצם מה שחייב לעשות יחד עם הוספת השם, כיון שהוספת השם לבד בלי לעשות כלום אין בזה ממש, רק עם קבלה חזקה של מצווה או שינוי מידה לא טובה וכדו’ אז ההוספה תועיל למשוך על האדם אנרגיות טובות, ברכה והצלחה [שמהות הוספת השם היא: אני אדם חדש ולא עלי נגזרו הגזירות האלו].

כלל גדל בידינו: אין מחליפים את השם רק במקרה של מחלה חס וחלילה או עיכוב שידוך וכדומה. וגם אז רק “מוסיפים” ולא משנים לגמרי (ספר מקור נאמן חלק ב’ סי’ אלף תש”כ) אמנם שם רחל יש שלא העדיפוהו מכמה סיבות אך, אך באופן כללי הוא שם טוב (שם בסימן אלף תרס”ד). איני מציע לכם להחליף את השם ובפרט ששם רחל יותר טוב משם ליבי (עי’ שם בספר סימן אלף תש”ז) . רק אם יש עיכוב שידוך או חולי וכיוצא, יש להוסיף שם ולא לשנות. לולא זה כבר ארבעים וחמש שנים הסתדרתם עם שם זה כדאי להשאר איתו מקסימום לעשותו שם חיבה “רחלי” וכיוצא.

כלל גדל בידינו: אין מחליפים את השם רק במקרה של מחלה חס וחלילה או עיכוב שידוך וכדומה. וגם אז רק “מוסיפים” ולא משנים לגמרי (ספר מקור נאמן חלק ב’ סי’ אלף תש”כ) איני יודע מה הניסיונות וההתמודדויות שכתבתם כל אדם יש לו ניסיונות והתמודדויות בחיים, ורק אם זה ממצב בלתי ממש בלתי נסבל כמו עיכוב שידוך וכיוצא אפשר להוסיף שם. לולא זה לא כדאי.

לא כל צרה יש לתלות בשם, צריך להתחזק באמונה שהכל ממנו יתברך ולהיות בשמחה להתפלל לבורא עולם ותת כל יום פרוטה לצדקה ובע”ה תראו נפלאות.

הרי”ש נקראת כמו בחולם (קמץ קטן), אולם מרן רה”י ע”ה הכ”מ כתב ששם זה מתאים יותר לבנים, ולבת עדיף רונית או רינה. (מקור נאמן ח”ג סי’ אלף תרס”א)

בסעודת מצוה מותר לשמוע שירי קודש המלווים בכלי נגינה (חזון עובדיה ארבע תעניות עמ’ קנ”א). וסעודת בר מצוה בזמנה היא סעודת מצוה, אך אם אינה בזמנה כל שמחנכים שם את הנער לדרוש הוי סעודת מצוה כמבואר בים של שלמה (ב”ק פ”ז סי’ ל”ז), וכל שכן אם עושים שם גם סיום מסכת.

כ”ה תמוז יוצא השנה ביום ראשון, ואפשר לעשות הבר מצוה בו ביום, דהיינו במוצ”ש (אך זה קשה מחמת שהשבת יוצאת מאוחר), או ביום ראשון ויתחילו עוד לפני השקיעה. ואין כדאי לדחות. אך גם אם נאלצים לדחות השמחה ביום, הוי סעודת מצוה כל שמחנכים שם את החתן לדרוש בדברי תורה, וכ”ש אם עושים סיום מסכת.