כתב הרמב"ם (פרק ד' מהלכות שביעית הלכה כ"ד) מצות עשה להשמיט כל מה שתוציא הארץ בשביעית. וכל הנועל כרמו או סג (גודר) שדהו בשביעית ביטל מצות עשה. וכן אם אסף כל פירותיו לתוך ביתו. אלא יפקיר הכל ויד הכל שוין בכל מקום. ויש לו להביא מעט לתוך ביתו כדרך שמביאין מן ההפקר חמש כדי שמן חמש עשרה כדי יין. עד כאן. וכן מבואר במכילתא שאסור להכניס הפירות לתוך ביתו כדי לחלקם לעניים (והובא למהר"י קורקוס שם).
כלל של דבר, פירות שביעית צריך להפקירם לגמריואין הבדל בין בעל הבית לשאר אנשים. ומכל מקום אם יש חשש שיגנבו מהחצר או מהבית חפצים שונים רשאי לנעול את החצר, ויתלה שלט בפתח החצר שהפירות הם הפקר, והרוצה לקחת פירות יבוא בשעה פלונית, או יקח המפתח מבעל הבית. כן פסק הרב אור לציון והובא בילקוט יוסף (פרק י"ד סעיף ד').
לגבי השקאה, בקיץ מותר באופן שנעשה לשמור על הצמחים שלא ינבלו. ויש לברר אצל מומחים מה היא הכמות המוכרחת.
ניקוי גינה לצורך נוי ולא לצורך זריעה מותר. כן פסק בילקוט יוסף (פרק ח' סעיף ה').
לעקור עץ פרי אסור אפילו שלא בשנת שמיטה ואפילו על ידי גוי. ולא התירו לעקור עץ פרי אלא אם כן צריך למקום העץ לצורך מגורים, אבל להרווחה בעלמא אסור. עיין בשו"ת יביע אומר(חלק ה' יורה דעה סימן י"ב). ובאופן המותר אין בזה איסור מצד שביעית.
