התכלת
לדעת מרן ראש הישיבה שליט”א מסתבר מאוד שחלזון “ארגמון קהה קוצים” הוא התכלת, וראוי לעשות אותו. ומה שאבותינו לא נהגו כן מכיון שלא היה להם, ובודאי שאם היו מוצאים היו שמחים כמוצאי שלל רב לזכות במצוה זו.
בבית יוסף (יא), לאחר שהוצגו 3 הדיעות, כותב מרן-'ובסמ"ג כתוב, שנים של לבן ושנים של תכלת, או שלוש של לבן ואחד של תכלת. ונראה דלא בעי למיחש לפלוגתא במלתא דלא נפקא לן מידי בהאי זימנא, והכי קאמר: פירוש, ארבעה חוטין בכנף, למר שנים של לבן ושנים של תכלת, ולמר שלושה של לבן ואחד קצתו תכלת.' ולא מובן-מדוע לדחוק בסמ"ג שסובר כרמב"ם ולא לומר שסובר כראב"ד כפשט דבריו? ולכאורה ניתן היה לומר שלא מתחשב בראב"ד. אך הנה בכסף משנה (ציצית א ו) כותב מרן 'כתב הראב"ד א"א טעות הוא זה אלא השנים של תכלת והששה לבנים עכ"ל. וכדבריו כתבו התוספות' ולכאורה דבריו חסרי הבנה-הרי התוס' כתבו דצריך 4 חוטים מ8? ואפשר דהייתה למרן גירסא משובשת בדברי הראב"ד, שהיה כתוב שם 4 מ8. ואחז שיש 2 דיעות-רמב"ם ותוס'. ומה שהובא הראב"ד בב"י ובכס"מ כדבריו המדוייקים-היינו תיקון סופרים. מה גם שאמר בסוף דבריו 'והכי משמע בספרי' והנה המעיין בספרי יראה שפשטו כדברי הראב"ד, ומדוע דחק לפרשו כהרמב"ם? האם לא הגיוני יותר לומר כנ"ל, ואם היה רואה מרן את דברי הראב"ד כדיוקם, ללא ספק היה מעמיד את הספרי כמותו ללא כל דוחק, וא"כ-נפסוק כראב"ד דהספרי כמותו?
מרן גרס בראב"ד: "השנים של תכלת והשנים לבנים". כמו שתמצא בב"י שם בסוגריים עגולות. ולכן סבר שד' הראב"ד כהתוס', ודחק לשון הסמ"ג כהרמב"ם. אבל עדין אין זה הכרח שנפסוק כהראב"ד כמו שכתבתי בתשובות האחרות בנושא זה (עיין תשובות מס' 18553, 18552).