אשתי ואני חוזרים בתשובה זה קרוב ל6 שנים. התחתנו לפני 5 שנים בערך. מרגע שהתחתנו שמרנו הלכות נידה על כל פרטיה ודקדוקיה. אבל מהפעם הראשונה ועד עכשיו אשתי פשוט סובלת מכל התהליך מהסיבות הבאות: 1) קשה לה עם כל ההכנות הרבות למקווה. לוקח לה מעל שעתיים שלוש להתארגן ולכן גם מאחר ויש ילדים אז הכל מתעכב עד הרבה אחרי שקיעה ולעתים כבר סוגרים עם המקווה ואז כל מה שהיא התכוננה היה לשווא וצריך להתחיל הכל שוב למחרת- ואז שוב פעם מצטערת. 2) המקווה באזור שלנו ובערים סביבו מאוד מאוד לא נקיים. היא מבינה שקשה לבלניות לסדר את הכל באופן מושלם אבל בכל זאת זה פוגע, וגורם לתחושת גועל מכל התהליך. היא מתארת שערות ולכלוך בכל המקווה. היא טוענת שהיא כל כך משתדלת להיות נקיה וטהורה ואז היא מגלה שערות של נשים אחרות עליה. יכול להיות שמי שדתיה מלידה אולי נוח לה יותר עם הדברים הללו אבל מאוד מאוד קשה לה. היא ממש סובלת מהתהליך. השאלה שלי היא שוב איך ניתן להקל עליה בכל התהליך הנ"ל על מנת שלא תתיאש מזה ואז יצא שכרנו בהפסדנו.
א. כדאי שביום זה הבעל יגיע מוקדם מהעבודה ויעזור לה עם הילדים כדי שתוכל להתארגן בנחת,
ב. אפשר לעשות חלק מההכנות בבית וחלק מההכנות במקווה, יש שם חדרים מיוחדים לכך, כך היא תעשה גם ברוגע וגם לא יסגרו לה את המקווה.
ג. המקוואות בבני ברק פתוחים עד השעה אחד עשרה בלילה, ובכל יום יש מקווה תורן לשעה מאוחרת יותר, האשה יכולה להתקשר לאחת המקוואות ויאמרו לה היכן באותו יום פתוח.
שים לב! לא רצוי כלל מבחינה הלכתית לדחות טבילה!
אתן לך מספר של בלנית בראשל"צ שתוכלו להעזר בה 054-5806118
לגבי הנקיון: מקואוות מאוד נקיים, בודאי עשרת מונים מבריכת שחיה, כנראה אשתך אינה הולכת לבריכה, בכל מצב היא יכולה לשטוף את עצמה במקלחת מיד אחר הטבילה, בנוסף ברוב המוחלט של המקומות מחלפים את מי המקווה כל יום (ופעמים אף יותר), ואם תבוא הראשונה יהיו לה המים נקיים וחדר הטבילה נקיים ביותר
קודם כל אין דבר מבורך יותר מאשה שמהות חייה להקים משפחה. אך להתמקד באדם מסויים לא כדאי, אי אפשר לדעת אם הוא ירצה ואי אפשר לדעת אם הוא באמת טוב, עדיף להמשיך בשאיפה הזאת אבל בכלליות, בעזרת ה’ בבוא היום לשמוע הצעות טובות של בחורים יראי שמים ולקחת את המתאים.
מה שיש לעשות בינתים בעבור זה הוא להתחזק ביראת שמים ומידות טובות וללמוד מוסר, כי כמה שיש יותר מידות טובות הבית יותר יציב ויותר מוצלח.
מתוך הסיפור נשמע שאשתך לא הבינה את דבריך כראוי והיה נשמע לה שלא כ”כ אכפת לך מהחטופים, מה שלא התכוונת באמת אלא רק מה עדיף חיילים או חטופים, אלא שכאשר היא שאלה מה היית עושה אם אני הייתי שם, בזה היא כמעט רשמה נצחון כי בודאי שתאמר שהיית נוהג אחרת, אבל אתה לא רצית שהיא תנצח בוויכוח אז אמרת שלא היית נוהג אחרת, או אפשר שהשיקול היחידי שלך לומר את האמת שזה לא משנה מי נמצא שם.
כך או כך זה טעות.
בשביל לנצח בוויכוח לא פוגעים באשה, כדאי לך לסגת אחור לגמרי מעמדתך (אף אם עדיין אתה חושב שאתה צודק), ולא לפגוע בה כך. וכן גם אם השיקול היחידי שלך הוא לומר את האמת, הרי למדנו בתורה שמותר לשנות מהאמת מפני שלום בית, ואם כן היה מותר לך לשקר ולומר שאם היא היתה שם לא היית חושב ככה.
איך לתקן? קודם כל לעתיד לא לחזור על טעות כזאת לעולם. ולעבר תוכל ללכת אתה לאיזה טיול או סיבוב, ושתראה שהאוירה רגועה ושמחה תאמר לה שחשבת עוד פעם והיא צודקת בכל מה שהיא אמרה, ובטח שמה שאמרת שגם אם היא היתה שם היית נוהג באותה צורה זה היה טעות, ורק בשביל שלא רצית להפסיד בוויכוח אמרת כך, אבל עכשיו שאתה חושב בהגיון היא צודקת.
ברכת אשר ברא מברכים רק ביום הראשון בנידון זה, כמבואר מלשון מרן הש”ע (אה”ע סי’ ס”ב ס”ו), וכמו שהעלו כן להלכה בהוראה ברורה שם, וכתבו שם שאף שיש מקילים בזה יש לחשוש לסב”ל.
כדאי לתת קוים כלליים לסגנון המבוקש אך לא להגזים מדאי, כי הרבה פעמים עלולים לרדת שידוכים טובים על דברים שאינם משמעותיים. ובטח לא כדאי לראות תמונה. אדרבה אפשר שאחרי הפגישה תרצי אותו אף אם אינו מושלם באיזה פרט במראה החיצוני.
לגבי הבעיה עם האבא, איני יודע את כל פרטי המקרה, אך גם לאבא יש חלק בהחלטה של השידוך של הילדים שלו, כמדומני שכך נהוג בכל העולם, וכיבוד הורים שווה הרבה מאוד וגדולה זכות המצוה לקבל בזכותה שידוך טוב ומוצלח. אם הדבר מוגזם יותר מדאי צריך לבדוק אולי יתכן שיש דרך לעקוף את הבעיה, אך אל תמהרו להחליט שזה מוגזם.
העולם ענק ויש בו עוד המון בחורים מצויינים ומוצלחים בהכל, אף יותר מאותו בחור. זה רק קושי זמני בגלל שעכשיו את חושבת עליו, יעבור קצת זמן ותשכחי ממנו לגמרי, ותמצאי שידוך טוב בקרוב ובקלות בעז”ה.
איני מכיר מנהג כזה, ואף במנהגי תונס לא מצאתי, ויתכן שבמשפחה נהגו כן.
ומכל מקום מכיון שנהגו ויש בזה סימן טוב כדאי מאוד להמשיך במנהג זה, בפרט שמן הסתם הוא חשוב לאשה ועושה לה נחת רוח. ואפשר אולי למצא פתרון אחר לשמירת הטריות, כגון לשים בקופסה ששומרת טריות (יש כאלו מיוחדים ללחם).
אוי לנו על שברנו כי הגענו בדורנו לשפלות כזאת, ודברים שהיו פשוטים וברורים בכל הדורות, נתהפכו בימינו, ואיסורי תורה חמורים ותועבה, נעשו בימינו מותרים בפרהסיא ובגלוי, ודברים שהיו מתבייישים מהם בעבר ומבינים שמעשה נתעב ובזוי הוא, ואף מי שעשאו מחמת יצרו הרע, הבין שמעשה איסור הוא. נעשה בימינו גאוה וגסות ומשתבחים בזה, דבר שהיה מושכל ראשון ופשוט אצל כל בן דעת שאסור באופן מוחלט, נעשה בימינו מקובל ואפשרי. ומי שמוחה וזועק מכאב לב, בזים ולועגים לו, ובעוה”ר נתקיים בנו הפסוק “וסר מרע משתולל”, כדרשת חז”ל בסנהדרין (צז.). ע”ש.
ולעצם השאלה הנה אע”פ שהם חוטאים בכל מקום, וגם אם לא יבואו אתכם, יחטאו במקומם, ואין אתם מוסיפים להם על עוונם, וחטאם ישאו. מכל מקום הרואה עבירה, פעם אחר פעם, מתקרר לבו לאט לאט. ומה שבפעם הראשונה אומר אוי, וחמור בעיניו, בפעם השניה אינו זועק אותה זעקה, ובשלישית בשקט וברביעית לא נורא, וכן הלאה.
ולכן אף שאין בכחנו למחות בעוה”ר, כי אין דורנו דומה יפה, ומה בכחנו לעשות, מכל מקום להתחבר לזה אין לנו. ואף שאין להרחיק, מכל מקום אין לקרב. ויש להתפלל עליו שיחזור בתשובה, ושה’ יכניס בלבו את הדרך הנכונה והישרה. כנלע”ד.
ובקרוב יקוים בנו הפסוק “ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ”.
מותר וכמבואר בשולחן ערוך וכן פסק הרב עובדיה זצ”ל — עם זאת לא נעלים שמנהג ג’רבא להחמיר . אך אינך רוצה להחמיר אינך מחוייב. אבל יש עוד הרבה זמן מהיום עד יז בתמוז תשתדל למצוא אולם לפני יז בתמוז
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.