טעם איסור כיבוס כיום בחול המועד

מותר. כתב מרן בשולחן ערוך  (סי’ תקמה ס”ג )כותב אדם תפילין ומזוזות לעצמו .  וכתב הרב אליה רבא שהוא הדין אם כותב לאחר בחינם מותר.והביאוהו הכה”ח ס”ק כד והמשנב בשעה”צ אות יג

ציורים של ילדים קטנים – יש להתיר בחול המועד, כי הם מלאכת הדיוט.

אבל ציור כפי שמתואר בשאלה, נראה שהוא נחשב כמלאכת אומן ואסור.

יעסוק יותר בתורה, וימצא מרגוע לנפשו.

אינו דומה לסיגריה, שהאיסור בסיגריה משום שאין ראויה לכלים והרי היא כאבן, ולכך כל שראויה לאחרים מותרת. אבל דבר שיש אוסרים משום שהוא אש שהיא דבר שאסור לטלטלו בשבת אף שראוי להשתמש בו כפלאטה, אין טעם להתיר כיון שיש מתירים. אלא אם רוצה לסמוך על המתירים.

אמנם יש רבנים שהתירו, אבל רוב הפוסקים מחמירים ואוסרים את הגלוח בחול המועד, גם בזמנינו שרגילים להתגלח בכל יום.

א. אסור ללכת לעבודה בחול המועד, ואפילו דברים שאינם עבודת כפיים ממש, אסור (עיין שולחן ערוך סי' תקל"ט סעיף יד', ועוד במקורות נוספים). והיינו שיקוזז לו שכרו עבור ימי חול המועד אך לא יפטרוהו.

ב. אם יש חשש שבעל הבית יפטר אותו מעבודתו עקב כך, מותר לו לעבוד בחול המועד משום דחשוב כדבר האבד, שהותר לעשותו בחול המועד (חזו"ע יו"ט ע' קפג').

ג. אם יכול לקבל חופשה על חשבון החופשה השנתית המגיעה לו, אסור לו לעשות מלאכה בחול המועד (חזו"ע שם).

אם זה אשכנזים, אינם מתענים ביום שלא אומרים בו תחנון. ואם זה ספרדים, יש להתענות, אך יכולים להתענות ולא להשלים, דהיינו שיתפללו ערבית מבעוד יום, ולא ישלימו התענית עד צאת הכוכבים.

לצערי איני מבין את המילה "לברקש", אם הכוונה ללוש את הסולת כדי שתהפוך לגרגירים – ברור שמותר. ואם הכוונה להעביר אח"כ את הגרגירים דרך נפה גסה – ג"כ מותר (ואין זה בכלל מרקד שאסור ביו"ט כמבואר בס' תקו'. לפי שכל המלאכות מלישה ואילך מותרות כמבואר במשנ"ב שם סק"ה) ואם הכוונה למשהו אחר – פרשו נא לי ואשמח לעזור.

היה ניפוי סמוך לטחינה והוא הניפוי העיקרי, ואחר זמן רב כשבאים לאפות היו מנפים שוב שמא נפל בו איזה לכלוך או אבק שהרי לא היה כמו היום שהקמח אטום בתוך שקית 

לא קוראים חק לישראל בחג ולא שמו"ת, אלא בשבת בבוקר לפני הסעודה, תקרא את הפסוקים של החק לישראל (מקרא אחד בלבד ובלי תרגום ובל נביאים וכתובים) ושל ליל שישי, ואח"ז  תחזור לקרוא שנים מקרא על הסדר.
ויש מקילין לקרוא כבר בליל שבת (ואז אין ענין לפני הסעדוה) אבל יותר טוב כנ"ל.

לדעת המתירים אם עשו תנאי מערב יו"ט שכאשר הזרם החשמלי יהיה מנותק יוכל להזיז את המתג, מותר מעיקר הדין להזיזו ביו"ט כשהשעון כבוי (עיין שו"ת יבי"א ח"ז חאו"ח סימן ל"זאות ט) 
אולם דעת מרן ראש הישיבה שליט"א להחמיר מאוד בהזזת המתג של השעון שבת בשבת ויו"ט (עיין בהקדמתו למשנ"ב איש מצליח ח"ג) ואין לגעת במתג של הקומקום כלל ועיקר