Menu
שאל את הרב
print
אא

ראיתי בהערת ראש הישיבה שליט"א על ספר "נפש חיה" (ערך תולעים), שקטניות שחזקתם שמתליעים בתלוש, כגון חומוס, אורז ואפונה, מעיקר הדין סגי בבדיקה קלה (שיש בזה ספק ספיקא, כמבואר שם בשם הט"ז), וניתן לשים אותם במים קרים, ואז המתולעים יצופו, ואח"כ לשים בקדרה רותחת, ואם יש שםתולעת, 'תמות מיד'. ושאלותי הם:
1. האם היתר זה הוא גם למעשה? (שעד כמה שידוע לי נוהגים ישראל לבדוק את האורז "אחד אחד").
2. מה התועלת לשים הקטניות בקדרה רותחת כדי שהתולעת תמות מיד, והרי בריה לא בטלה במיתתה כידוע?

הרב רזיאל כהן

1. שם דיבר על אפונה וחומוס בלבד. אבל באורז אין שום תועלת ליתנו במים קרים, שהתולעים אינם בתוכו (ויצוף), אלא הם שורצים בין הגרגרים. ועוד שהתולעים שבהן אסורים ועומדים גם במיתתן.

2. פירות שהתליעו בתלוש, כל זמן שלא פירשו מתוכם התולעים – הרי הם מותרים, אלא שבדרך כלל על ידי חום הבישול התולעת רוחשת ויוצאת החוצה, ונאסרת. אולם אם התולעת מתה "מיד" בלא שהספיקה לרחוש החוצה – עדיין בהיתרה עומדת.

שאלת המשך:

עיינתי בנפש חיה שוב, והנה מבואר שם להדיא, שכתב הרב כף החיים (סימן פד) בשם הפר"ח והאחרונים, שאורז וחימצי [=חומוס], אין דרכם להתליע אלא בתלוש, ועל זה מסיים ראש הישיבה שסגי בדיקה הקלה של 'הצפה' בקרים וכו', ואח"כ לתנו בקדירה רותחת וכו' כנ"ל. ואע"פ שסיים ב"אפונה וחומוס", מכל מקום הרי הזכיר בתחילה שגם האורז נכלל בדין זה, וא"כ איך ענה הרב המשיב שליט"א: "שם דיבר על אפונה וחומוס בלבד"?

הרב רזיאל כהן

עניתי כך מפני שהמציאות שאורז מתליע רק בתלוש, אינה גורמת לו קולא, מאחר שבדיקת ההצפה אינה שייכת לגביו, כי ע"פ רוב התולעים שבו נמצאים בין הגרגרים ואסורים (כמבואר בשלחן ערוך סימן פ"ד סעיף ח', וע"ש בברכי יוסף סקמ"א ועוד), וגם מרן ראש הישיבה בעצתו להציף, נזהר ולא הזכיר אלא את האפונה והחומוס בלבד. וכן מבואר בכף החיים עצמו (סימן פ"ד אות ס"ו), שנוהגים לבדוק האורז מעט מעט על השלחן. ע"ש.
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew
דילוג לתוכן