Menu
שאל את הרב
print
אא

ידועה המחלוקת האם שתייה נפטרת בברכת המוציא או לא ולכן לכתחילה עדיף לברך על שתייה לפני הנטילה ולשתות מעט. ידועה גם הדעה שמובאת בבן איש חי ע"ה שסעודה ללא שתיה מורידה את ברכת המזון מחיוב דאורייתא לדרבנן.השאלה היא אם אדם שכח לשתות לפני הנטילה וכבר בירך המוציא,האם עדיף שישתה בתוך הסעודה כדי להתחייב בברכת המזון מדאורייתא ואז שותה ללא ברכה למאן דאמר אחד או שלא ישתה כיון שחושש למאן דאמר ששתיה לא נפטרת במוציא אבל יברך ברכת המזון מדרבנן.

הרב חנוך הכהן

שאלה יפה. ולענ”ד נראה שעדיף שלא ישתה. כי אם יעשה ברהמ”ז שאינה דאורייתא אין בזה שום איסור. אבל כששותה את המים בלא ברכה, לדעת הפוסקים שצריך לברך, הרי עושה איסור ונהנה מהעו”ז בלא ברכה. ועוד שהדעה שבלא שתיה בהמ”ז דרבנן היא יחידאה, והפוסקים הסוברים לברך בסעודה רבים הם, ונזכרה החומרא הזאת בש”ע. ומ”מ אם יש לו במבה וכיו”בשיכול לברך עליה שהכל – יצא ידי כולם.

שאלת המשך:

הסברא של כבודו מובנת וברורה אך האם יש לחשוש לחומרא או מידת חסידות כפי שפסק מרן בסימן קעד סעיף ז ולבטל עצמו ממצוה דאוריתא שהינה כמטבעות זהב לעומת מטבעות כסף שמרוויח במצווה דרבנן כלשון החסד לאלפים( סימנים קצג-רב הלכה יא,עמוד תקיב ) שפוסק שאל ימנע את עצמו משתייה  בכהי גוונא אע"ג שממשיך ואומר שיפטור עצמו ע"י סוכר וכדומה כפי שכבודו הזכיר או שיברך על המים בלי שם ומלכות או בלשון ארמית ובלבד שלא יאבד מצווה דאורייתא לכ"ע,עוד, כותב האל"צ בחלק ב פרק יג סעיף ו', עמוד קיב שבמצב שתיארנו ישתה בלי ברכה  ולא יחשוש למידת חסידות וכך ירווח מצווה דאורייתא, גם הבא"ח ע"ה ש"א פרשת חוקת הלכות ח-ט חושש לספר היראים ופסק שלא יחזור ויברך אם הוא מסופק אם ברך ברכת המזון ולא שתה כשהוא צמא. ראינו שעפ"י שהב"י דחה דעה זאת לגמרי והמשנ"ב כתב שהינה דעה יחידאה אפילו הכי לא מעט פוסקים חוששים לדעה הזאת. אם הדבר מתאפשר אשמח לשמוע מה דעת מרן מלכא רה"י הי"ו במקרה הזה ( האם לשתות מים בסעודה או לא כשאין דרך אחרת לפטור) או לפחות את דעת הגר"א מאדאר הי"ו.

הרב אליהו מאדאר

הנה הבאת דברי הרב חסד לאלפים והאול”צ שלדעתם שעדיף לשתות בתוך הסעודה בלא ברכה, מאשר לברך ברכמ”ז כשהוא צמא, וטעמם ונימוקםעמם, ובודאי העושה כדבריהם י”ל ע”מ שיסמוך.

אבל לענ”ד י,ל דאפשר דאילו הוה שמיע להו דלדעת ראשונים רבים צריך לברך על השתיה בתוך הסעודה, עיין בשו”ת יצחר ירנן (ח”א חאו”ח סי’ כ”ג), אפשר דהוו חשו להו, דאף שלדעת היראים והמאורות אם לא ישתה , אינו חייב רק מדרבנן, מ”מ יחידים הם לעומת כל שאר הראשונים. עיין למוה”ר זצ”ל בספר ברכת ה’ ח”ב פ”ד סעיף ו’, שפסק שהמסופק ם אם לא שתה בסעודה והוא צמא, יחזור ויברך ואין לחוש לסב”ל בזה, ודלא כהכה”ח (והאול”צ שם).

ובפרט שאם ישתה בלא ברכה, נמצא שעושה מעשה בקום ועשה לשתות בלא ברכה לדעת הרבה פוסקים, משא”כ אם לא שותה, וכ”ש שאין איסור לשום דעה, רק שי”א שהוא מדרבנן, ועדיף שיהיה לאדם מטבעות כסף נקיות ויוצאות בהוצאה לכל הדעות, משא”כ מטבעות זהב שהגיעו אליו בדרכים שאינם ישרים לכל הדעות.

ומ”מ יש לצדד כיון שרוב העולם אינם נזהרים לברך קודם הסעודה, קיל טפי, ובפרט שיש לו תקנה לשתות ע”י שיאמר “בריך רחמנא” כמ”ש החס”ל, ומסכים עמו הבא”ח בעלמא כנודע. אלא שגם בזה נכנס למחלוקת, אמנם בהרהור לכ”ע שפיר דמי, אלא שאינו מוסכם דמועיל.

והנה אם היה צמא קודם הסעודה וברצונו היה לשתות רק שלא שתה מאיזה סיבה חיצונית, לענ”ד אין להקל לשתות בתוך הסעודה בלא ברכה, כמו שכתבנו במק”א. ולכן או יברך על השתיה, ואם חושש, יברך ברכמ”ז ואח”כ ישתה בברכה.

ואם נצמא מחמת האכילה, שבזה מחלוקת הראשונים, הנה מה שיעשה י”ל ע”צ שיסמוך, ולענ”ד נכון יותר לברך ברכמ”ז ואח”כ ישתה בברכה, או לכל הפחות ישתדל להשיג דבר שמברכים עליו שהכל, או לפחות יאמר הברכה בלא שם ומלכות (וכשיזכיר שם ה’ יאמר תיבת השם ולא אדנו”ת),ולא ישתה בלא כלום, לחוש לסוברים שצריך לברך, שגם החסל”א לא כתב לשתות סתם, רק ע”י תקנה. כנלע”ד.

לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew
דילוג לתוכן